אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ט

הלכה ח

מתני' במדוך של עץ. אבל לא של אבן ומיהו במדוך של עץ נידוכין כדרכן וא"צ שינוי:

והמלח. במקום שיש מלח גסה:

בפך. של חרס ידוכנו:

או בעץ הפרור. הוא הכף שמגיסין בו הקדר' דמלח בעי שינוי דהוה ליה לדוך מאתמול:

גמ' פריך וידוך. התבלין מאתמול ולא ידוך ביום טוב כי אם ע"י שינוי ומ"ט דבית הלל דמתירין:

שטעמן מר. כשנידוכין מאתמול:

שטעמן פג. שמוציאין טעמן אם נידוכין מאתמול וריחו לא נמר מתרגמי' וריחו לא פג ולפי טעם זה אפילו תבלין המרים נמי שרי לדוך בי"ט:

שמואל שחק. מלח על הצד של המדוכה וכמתני' דבעי שינוי:

נידוכין כדרכן.כשאר תבלין ופליג אמתני' אלא סבר כתנא דברייתא:

אלונתין. יין ישן ומים צלולים ואפרסמון:

מרקי'. מערב כמו תמרוקי נשים שפירושו עירובי בשמים:

יצחק דיהבא. כך שמו:

מהו. לשחוק קונדיטון והוא עירוב יין דבש ופלפלין בי"ט:

א"ל. מותר והב לי ואנא אשתה ממנו:

וייב. כמו ויהיב:

מאן דעביד טבאות. מי שהוא עושה טוב וכדין מי לא צריך לשחוק הקונדיטון מעי"ט כלומר בי"ט אסור:

הכא הוא אמר. משמיה דריב"ל דשרי והכא קאמר לר"ז דאסור:

אלא. בשביל שידע ר"א דר"ז מחמיר ואף הן בני מקומו מחמירין בשביל כך הוא עשה כוותהון דדברים המותרין ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתיר בפניהן:

אית וכו'. ואיכא דאמרי הכי אר"ז מאן שרוצ' שיהא הקונדיטון טוב לא שחיק ליה מן אתמול וכיון שהוא מפיג טעמו שרי לשחקו בי"ט:

דייא. כמו דיהא:

לקלה דרומה. אדם ששמו קלה שהיה מארץ דרום והיה עבדו של ר"י הנשיא אם שחק לר"י הנשיא מרק של קונדיטין בי"ט:

סיקריקין. מיני עיקרין ותבלין שצובעים המאכל:

ה"ג מה פליגין ליתן לקדרה הא לצלי מותר. וכ"ה בבבלי וה"פ כי פליגי ב"ש וב"ה לדוך מלח הרבה לקדרה אבל לצלי שנותנין דבר מועט מותר אפי' לב"ש:

אטריתא. בצק קשה שמייבשין אותו לכותח:

לייבש. בפעם א' לימים הרבה אסור אבל כדי ליתן ממנו לקדירה בי"ט מותר:

על יד על יד צריכה. לייבש דבר מועט לאכלו מיד בכותח מיבעיא לן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה