אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

מתני' אין מוליכין את הסולם. סולם המיוחד לכך וניכר שהוא של שובך:

מחלון לחלון. באותו שובך עצמו שכן דרך שובך להיות מחיצות הרבה קן לכל זוג וזוג וחלון לכל קן וקן:

אא"כ נענע מבעוד יום. בבריכה ראשונה איירי וסברי ב"ש דחיישינן דלמא כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוה טלטול שלא לצורך אבל משנענעו ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה תו לא חס עלייהו וב"ה סברי דלא גזרינן ובדבור בעלמא סגי:

גמ' נפק לברא. יצא חוץ לעיר לכפרים לראות שדותיו:

כד. כיון שבא לגבי ר"ח אביו:

ואקים. ר"ח אמורא שידרוש ברבים ברייתא דבסמוך שידע ר"י בנו שטעה:

אבל בסולם של עלייה. לעלות בו לעלייה לדברי הכל אסור:

אר"י בר' אחא סולם של שובך. לכך מותר לטלטלה שלא היה יכול לעשותו מאתמול שהרי כחושין היו אז ולכך הניחן בשובך עוד יום אחד כדישיגדלו אבל סולם של עליי' כבר היה יכול לטלטל' מאתמול ולעשות מלאכתו שעל העליי' מאתמול:

אר"י בר' בון. טעם אחר לחלק ביניהם:

יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו. כלומר ליקח היוני' מהשובך וניכר לכל שלצורך י"ט הוא עושה אבל סולם של עליי' שאינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו והרוא' אומר להטיח גגו לשפע הטיח על צד הכתלים שיזובו מימיו הוא עושה והרי הוא עושה מלאכה בי"ט:

סולם של שובך שהוא עולה בו לעליי'. איכא בינייהו דלר"י בר' בון שרי דליכא חשש הרואים שהרי סוברים דלצורך הוא מטלטל' ולר"י בר אחא אסור שהי' לו לעשות מאתמול:

וסולם של עליי' שהוא עולה בו לשובך. דלר"י בר אחא שרי שהרי לא הי' יכול לעשות מלאכתו מאתמול ולר"י בר' בון אסור מפני הרואים:

ופריך מחלפא וכו'. קשיא דב"ש אדב"ש:

דתנינן תמן. לקמן ס"פ המביא:

עומד אדם על המוקצה. הצריך הזמנה והזמנה מועלת לו:

ערב שבת בשביעית. שאין מעשר נוהג בו ואין מחוסר אלא הזמנה וה"ה במעושר ושאר שני שבוע אלא אורחא דמילתא נקיט דסתם מוקצה לאו מעושר הוא דסתם מוקצה גרוגרת וצימוקים הן ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכה:

מכאן אני נוטל למחר. וסגי בהכי דיש ברירה:

ורבי ליעזר לאו שמותי הוא. בתמיה וכי לאו מתלמידי שמאי הוא וסובר דיש ברירה ואילו במתני' סברי ב"ש דצריך שינענע מבעוד יום דאין ברירה:

ומשני חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. מוקצה דבעלי חיים חמירי טפי משאר מוקצה ולא אמרינן בהו ברירה:

ופריך מחלפה שיטתן דרבנן. דודאי רבנן דפליגי אר"א לקמן ס"פ המביא כב"ה סברי ואמרי התם גבי מוקצה עד שירשום בסימן דאין ברירה:

והכא. ב"ה סברי דבעומד ואומר סגי דיש ברירה:

עוד אינון וכו'. סיומא דקושיא היא כלומר כ"ש הכא דאיכא חומרא יתירא דמוקצה בעלי חיים ואפ"ה מתירין ב"ה כ"ש לגבי פירות. ל"א עוד אינון וכו' וכי אית להו לב"ה דב"ח חמירא ממוקצה דגרוגרת וצימוקי' דודאי מוקצה דגרוגרת וצימוקים גריעו דאקצייה בידים והניחם על הגג משא"כ ביוני שובך:

מקש על שובכי'. הוא על השובך ואומר יזכה לי שובכי סגי לב"ה ואינו צריך לומר זה וזה אני נוטל דכיון שהזמין כולו שובך מותר בכולן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה