קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שלב · סעיף ו
הואיל ולא משך החפץ. ונראה דה"ה אם הבטיח לשכיר בשכרו דשלבל"ע כגון פירות דקל ולא אמר דקל לפירות נמי מחויב ליתן שכרו דלא גרע מהבטיח לו חפץ דלא קנה החפץ ואפ"ה בדמיו מיהו נתחייב וא"כ ה"ה בדשלבל"ע בדמיו מיהא נתחייב ולפמ"ש בסק"ה בהבטיח ליתן בשכר טירחא לגבות שט"ח שיהי' לו מזה שליש או רביע דאין שמין את השט"ח לפי מה שהי' שוה בעת שטרח אלא צריך ליתן דמי שליש ממה שגבה א"כ ה"ה בהבטיח פירות דקל אין שמין כמה שוה עכשיו קודם שגדלו הפירות שהוא בזול אלא צריך ליתן פירות דקל אחר שגדלו או דמי הפירות אחר שגדלו ועמ"ש בסי' ס' סק"ב מה"ט בהבטיח לפועל ליתן מזונות דמחויב ליתן אפילו לדעת הרמב"ם דמזונות ה"ל דבר שאינו קצוב ומשום דשכירות דנקנה בדיבור וזה נלע"ד בענין יעקב ולבן בעקודים ונקודים דהו"ל ולדות דשלבל"ע וקנה יעקב מלבן בשכירות דנקנה אפילו דשלבל"ע מיהו בפסקי מוהרא"י סי' ק"ל כתב בהא דצאן לבן דקנה יעקב משום דה"ל כאומר קני בהמה לולדות ע"ש ולפמ"ש א"ש משום שכירות דנקנה בדיבור אפי' בדשלבל"ע ועמ"ש בסי' ער"ה סקי"א בשם הריב"ש בענין בכורה שקנה יעקב משום דקודם מתן תורה דשלבל"ע נמי נקנה א"כ ה"ה צאן לבן: