קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן שלב · סעיף ה
יכול ליתן לו אח"כ דמיו. ז"ל הסמ"ע דוקא בחפץ דינא הכי ולא בשט"ח וכמ"ש בפסקי מוהרא"י סי' ר"ל עכ"ל ובש"ך כ' ז"ל ור"ל דבשט"ח אם לא יתן לו השט"ח א"כ לא יתקיים התנאי ולא יתן לו כלום והשוכר שיעבד עצמו לתת לו שכרו כן הוא בפסקי מוהרא"י שם ולפ"ז אם ירצה ליתן (יתן) לו מה ששוה השט"ח כפי מה שהוא שוה למכור כמו גבי מוחל שט"ח לעיל סי' ס"ו נ"ל עכ"ל ולפי שלענ"ד אינו נראה כן מדברי תה"ד לכן צריכים אנו להעתיק לפנינו לשון מוהרא"י וז"ל והאי דטרח אחר שט"ח של חבירו עד שהביאו לידי פרעון והורה (והודר) לו מן הבעלים ונתקבל קנין על זה כ' דהורה א' מדייני דשפילי דלא קנה השכיר משום דאין אותיות נקנה אלא בכתיבה ומסירה נראה דמשום הא אין מזניחין להאי דינא ודאי לאו שפיר עביד למיגמר טענתא דאינשי דשוה נפשי' הדרנא אבל מ"מ לאו ברירה כל כך דזכה השכיר ברביעית שלו וליכא למימר דכיון דשכר פעולה לא בעי קנין א"כ קנה בפעולתו בכל אשר התנה ופסקו עמו והוי כאלו כתב ומסר לו. לכאורה לא משמע הכי מפ' בתרא דע"ז כו' ופריך עלה טלה זה הא מחסרא משיכה ומקשה שם אשר"י מאי נ"מ שלא משך הא שכר פעולה לא בעי קנין כו' ומסיק י"ל שהשוכר פועל בחפץ אינו חייב לתת לו החפץ אלא נותן לו דמיו אם ירצה אא"כ משוך או שהי' החפץ ברשות השכיר עכ"ל. מהכא מוכח דאינו קונה בפעולתו ממש מה שהתנה לו אלא שכרו בדמים א"כ נ"ד נמי לא קנה בגוף הכתב שהרי לא נכתב ונמסר כו' ונמצא שלא קנה אלא שכרו בדמים כפי מה שהיה שוה רביעי' הכתב כשהתחיל לטרוח בו אבל שנפרע ממנו אח"כ מהיכן יזכה בו דשלבל"ע הוא כיון שלא זכה בגוף הכתב וכו' אמנם נראה שי"ל בהאי דאשר"י פ' בתרא דע"ז שהתם כיון שלעולם צריך לתת לו דמי החפץ הרי נתקיים לשכיר תנאו כדאי' פ' מי שאחזו היכא דליכ' לצעורי קא מכוין אמרינן מה לי איצטלית מה לי דמי' א"כ נ"ד אם לא יקנה בגוף הכתב א"כ לא נתקיים לו תנאו והשוכר שעבד עצמו לתת לו שכרו כך ובריש אע"פ כתבו בתוס' בשם ר' אליהו שיכול אדם לשעבד א"ע בדשלבל"ע והיכי דחזינן למצא טעם וראיה כדי לקיים מנהג דפשט גם בארצינו שטורחין עבור חובות למחצה ושליש ורביע אין פוצה פה לחזור בדבר עכ"ל. ויבואר דבתחלה עלה על דעתו לומר שלא יקנה אלא דמי שויו של רביעית הכתב כשהתחיל לטרוח ואחר כך מסיק דכיון דהבטיח ליתן לו רביעית ממה שיהיה אחר שנפרע ואם יטול פחות מזה לא נתקיים התנאי כלל וא"כ אין שמין את השט"ח דודאי קודם שבא השטר לידי פרעון הרי לא שוה רביעית הכתב אלא דבר מועט ולכן הבטיחו ליתן במה שיגבה רביעית וצריך לקיים תנאו כפי שהתנה וכמ"ש בטעם הדבר בתה"ד. ותמה אני על הש"ך במ"ש דשמין את השט"ח כיון דלהדי' מבואר בתה"ד דכה"ג אין שמין את השט"ח וז"ב: