קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן רעח · סעיף יד
ואפי' נגנבו לו ספרים כת' בדרכי משה וז"ל כת' המרדכי ריש י"נ דאם גנבו גוים ספר ואחר מותו החזיר' דמסתמא לא נתייאשו הבעלים לא מקרי ראוי דכל היכא דאי' ברשות בעלים איתיה וכן אי אית ליה קרקע מהיום ולאחר מית' הוי מוחזק וכ"כ בנימוקי יוסף דף רי"א וכת' עוד שם דאם גזלו ממנו קרקע והוחזר לו הוי מוחזק דקרקע אינה נגזלת ונ"ל דה"ה ספרים כדברי המרדכי דלא מתייאשי מספרים כמו שנתבאר לעיל אבל שאר מטלטלי אע"ג דלא מתייאשו מנייהו מקרי ראוי עכ"ל. והיות כי דרכי הרמ"א נעלמו מאתנו לענ"ד ולכן הוכרחתי להאריך קצת בזה. והנה ז"ל המרדכי ר"פ י"נ ורבינו מאיר השיב על הספר שגנבו כותי ואחר מיתת הבעל החזיר והבעלים מסתמ' לא נתייאשו דמחייב לאהדורי אין לומר דראוי היא ואין האשה נוטלת בראוי כבמוחזק דכל כה"ג אינו נקר' ראוי דכל היכא דאי' לספר ברשות בעלים איתיה ובחזקתן דלא גרע ממלו' דאע"ג דחשבי' ליה ראוי גבי בכור פ' י"נ גבי כתובת אשה לא חשבינן ליה ראוי בין גבו קרקע בין גבו מעות כמו שפי' ר"י שם ואפי' ממלו' של כותים נמי גבו כמ"ש רבינו יהוד' מפריש בפ' מי שמת גבי הלואתי לפ' ופ' נערה גבי הלכ' כאנשי גליל והכי עמא דבר עכ"ל. ומזה למד הרמ"א דספרים הגנובין מיקרי מוחזק אבל לענ"ד נרא' מדברי המרדכי דלא אמרו אלא לגביית כתוב' וכמ"ש דלא גרע ממלו' דה"ל ודאי ראוי גבי בכור ואפ"ה אשה גביא מיני' והטעם מבואר משום שעבודא דרבי נתן וגבי גניב' וגזיל' נמי שייך שעבודא דר' נתן כיון דאפי' בפקדון שייך דינא דר' נתן כמבואר בש"ע סי' פ"ו סעיף ד' אבל לגבי בכור לא עדיף ממלו' וכשם שאין הבכור נוטל ממלו' ה"נ אינו נוטל מספרים הגנובים וצ"ע וכן משמע מדברי הנימוקי יוסף במתני' דבנות צלפחד ע"ש ז"ל שמעי' נמי שאם הי' לאביו קרקע שהוא ביד הגזלן יש לו לבכור בה חלק דקרקע אינה נגזלת עכ"ל וממילא משמע דמטלטלין שנגזלין וחשיב אינו ברשות להקדש ולמכירות ה"ל ראוי וספרים נמי בכלל' כיון דמטלטלין נינהו וגם בעיקר דברי הרמ"א במה שמחלק בין ספרים לשאר מטלטלין דגבי שאר מטלטלין אע"ג דלא נתייאשו הבעלים ה"ל ראוי ומאי עדיפותי' דספרים כיון דמעלת הספרים משום דאינו מתייאש מהם ואם כן מ"ש שאר מטלטלין שידוע שלא נתייאש מהם) (והנרא' לענ"ד ליישב דברי הרמ"א במה שמחלק שאר מטלטלין אע"ג דלא נתייאשו הבעלים מספרים הגנובים דסתמן אינו עומד ליאוש הוא לפי מ"ש תוספות פרק י"נ דף קכ"ו ד"ה לא עשה ולא כלום ז"ל דהא דאמרינן בכור מתנ' קרי' רחמנא היינו דוקא בדבר שאינו מצוי ומש"ה כתי' אשר ימצא לו לגלויי דמתנ' קרי' רחמנא היינו דוקא בדבר שאינו מצוי ע"ש וכ"כ הרי"ף שם ז"ל דלא אמרו יש לבכור קודם חלוקה אלא במה דאתי לידיה דאבוהו ואיתיה השת' ברשות' דממעטינן מכל אשר ימצ' דבר שאינו מצוי כגון שבח אבל דיקל' ואלים ארעא ואסיק שרטון שפיר הוי ברשותי' ולא מקרי ראוי עכ"ל. והיינו דאע"ג דבכור מתנ' קרי' רחמנ' ודשלבל"ע ליתיה במתנ' ואפי' שבח דממיל' נמי ה"ל דשלבל"ע דמה"ט דעת כמה פוסקים דשבח' דממיל' צריך כתיבת דאקני וכמבואר בסי' קט"ו ע"ש. אלא דתור' לא מיעטה מטעם מתנ' אלא דבר שאינו מצוי אבל דבר המצוי וברשותו אע"ג דלית' במתנ' כמו דיקלא ואלים כיון דמצוי היא לא ממעט מטעם מתנ' וא"כ שאר מטלטלין כיון דסתמן עומד ליאוש אע"ג דזה לא נתייאש ועומד וצווח אינו מצוי מיקרי דהא מה"ט סתמו עומד ליאוש לפי שאינו מצוי שיחזור אבל ספרים שסתמן אינו עומד ליאוש ומשום דשכיח טובא שיחזור הספרים דסתמן יבואו ליד ישראל וא"כ ה"ל מצוי אע"ג דלית' בתורת מתנ' וכשם שאין יכול להקנות שאר מטלטלין הגזולין כן אינו יכול להקנות ספרים הגנובין לא ממעט משום מתנ' קרי' כיון דמצוי לא ממעט וכמ"ש הרי"ף והתוס' זה הנרא' ליישב דברי הרמ"א. אמנם בעיקר הדין צ"ע כיון דלמדו מדברי המרדכי וכבר אמרנו דשם לא כתבו אלא לגביית כתוב' ומשום דלא גרע ממלו' ועוד דאם באנו לחלק בין דבר שסתמו עומד ליאוש או לא כמ"ש א"כ ה"ל להרמ"א נמי לחלק בין גניב' וגזל' וכמבואר בסי' שס"א סעיף ג' סתם גזיל' לא הוי יאוש. ובגניב' נמי דעת כמה פוסקים דאם כותי גנבו סתמו לא הוי יאוש וכן העלה בש"ך בסי' שס"ח. ולכן לולי דברי הרמ"א נרא' לענ"ד דכל מטלטלין הגנובין והגזולין בין ספרים ובין שאר מטלטלין כל שאינו ברשותו להקדישו ולמוכרו ה"ל ראוי ועיין בהגהת אשר"י פ' י"נ גבי הניח להם אביהם פרה מושכרת וז"ל אבל מושכרת בלא שטר מספק' ליה אליבי' דרבנן אם נוטל פי שנים מפרה עצמה כיון שיכול לכפור ומדרבי נשמע לרבנן כמו דלרבי לא שקיל ממלו' בלא שטר וכן בשבח הפר' ה"ה מפר' לרבנן וכרבנן קי"ל מוהרי"ח עכ"ל וכיון דאפי' מפרה מושכרת לא שקיל בלא שטר כ"ש מגזילת ספרים ואע"ג דמשמע מדברי הפוסקים דנוטל מפרה מושכרת ולא ס"ל הך דהגהת אשר"י היינו משום דפרה מושכרת ברשותו לגמרי להקדישו ולמוכרו כמו פקדון וכמ"ש בסי' רי"א סק"ג אבל גזולין וגנובין דאינו יכול ליתנו במתנה נראה דהוי ראוי והנלענ"ד כתבתי: