קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן רעח · סעיף ז
היה לאב מלוה ביד הבכור. במשנ' למלך פ"ג מנחלות ז"ל בתשובה להרמב"ן סי' ס"ג דהכריע דיורש הבעל היכ' דזכה בהם כבר כמהרי"ן מג"ש וכרי"ף היכא דלא זכה בהם הבעל וכ"ת סוף סוף קשיא על הרב כיון שכבר הכריע לעיל איך חזר וכת' דמלוה שעל הבעל פליג ואמאי פליג נראה ליישב דאף ע"פ שהכריע הרב ביניהם היינו כשאין הבעל מוחזק בהם אבל כשהבעל מוחזק בהם דהיינו מלו' שעמו לא רצה לסמוך על דעתו להוציא מידו ולכך פלגי כדין בכור זהו הנראה עכ"ל. ומ"ש לא רצה לסמוך על דעתו כו' אינו צריך לכך דודאי אפי' לדעת הרי"ף דבעל לא ירית מלוה ומשום דה"ל ראוי לא גרע מבכור דודאי אינו נוטל במלוה ואפ"ה במלו' שעמו פלגי וכן מבואר שם להדיא בתשובה להרמב"ן ז"ל ומלוה שיש לה אצל הבעל אפי' דשיירה לעצמה מעיקרא ואפי' כתב לה דין ודברים אין בהם אפ"ה הבעל יורש מחצית אותה מלוה לפי שאמרו פ' י"נ גבי בכור במלו' שעמו פלגי דמספקא לן אם היא מוחזקת אצלו או לא ונוטל באות' המלוה מחצית הבכורה ע"ש: