קצות החושן על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר
סימן רעח · סעיף ו
אע"פ שהיה בשטר. פ' י"נ (דף קנ"ז) ירשו שט"ח בכור נוטל פי שנים וכת' הרשב"ם דכיון דמוחזק בשטר ועל פי השטר גובין את המלוה הרי הוא כאילו השטר השביח' דהיינו נכסים ששבחו ממילא ומיהו אליבא דרבנן אינו נוטל פי שנים והקשו בתוס' דא"כ אמאי אמרו רבנן דאין הבכור נוטל פי שנים דכיון שיחלוקו השטרות ויטול בשטרות פי שנים שהן הגוף יטול גם השבח אח"כ שהיה המלוה דפשיט' דאחר שיחלוקו שיבא מחלקו שלו הוה וע"ש. ונראה דאפשר לומר דהרשב"ם ס"ל כדעת הרשב"א בתשובה דאין חולקין בשטרות ומשום דאין גופן ממון והובא בב"י סי' קט"ו ע"ש: וא"כ ניחא דלרבי דנוטל בשבח שהשביחו קודם חלוקה וכיון דשטר מוחזק הוא וע"פ השטר גובין ה"ל שבח נכסים ונוטל פי שנים אבל רבנן דסברי דאינו נוטל בשבח שהשביחו קודם חלוקה מש"ה אינו נוטל ממלוה בשטר פי שנים דלחלוקה אין כופין כיון דאין גופן ממון וה"ל לעולם קודם חלוקה. אך קשה בהא דנרא' מדברי רשב"ם דאפי' רבי לא ס"ל דנוטל פי שנים במלוה אלא במלוה בשטר וכ"כ שם רשב"ם להדיא דדוקא בשטר סובר רבי דנוטל פי שנים אבל במלוה ע"פ אפי' בעדים כיון דמצי טען פרעתי לא הוי מוחזק ע"ש וכ"כ בהגהת אשר"י פ' י"נ דוקא בשטר סוב' רבי אבל לא במלוה ע"פ ע"ש ובפ' שור שנגח (בבא קמא דף מ"ג) שם משמע דרבי אפי' מלוה ע"פ נמי חשיב ליה מוחזק ע"ש ולוקמה לרבה בגבו מעות ולרב נחמן בגבו קרקע ומשני הני מילי לבני מערבא וכי קאמרי אינהו בגרוש' כרבי ע"ש והתם מלוה ע"פ הוא ואפי' למ"ד מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר היינו למשעבדי אבל פרעתי מצי טעין ועוד דאפי' היכא דליכא למימר טענת פרעתי נמי מודה ר' במלוה ע"פ לפמ"ש הרשב"ם טעמא דרבי משום דמוחזק בשט' וע"פ השטר גובין וא"כ במלוה ע"פ ליכא מוחזק כלל וצ"ל דמ"ש הרשב"ם אבל מלוה ע"פ לא משום דמצי טען פרעתי לרווחא דמלתא כתב. דהא תיפוק ליה דאינו מוחזק כלל וא"כ קשיא הך דב"ק בגרושה וכרבי כיון דהתם במלוה ע"פ הוא וצ"ע: