אור ברסלב
קמחא דאבישונא על הגדה של פסח מגיד › מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש

מגיד · מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

יכול מראש חודש

פסקה א

מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו במצרים. לפי מה ששנינו מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ואמר עלה מאי גנות רב אמר מתחלה ושמואל אמר עבדים היינו. ועבדינן כתרויהו. ומתחלה הוא מוסב על מה שאמרנו למעלה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ומפרשים לפי שהמשומד לעבודה זרה אסור באכילת הפסח כדכתיב כל בן נכר לא יאכל בו. לפיכך מתחיל בגנות שהיו עובדי עבודה זרה וכשקרבן לדת האמת ונמולו בצאתם אז הוכשרו להקריב ולהתקרב לעבודתו. כדי שישמעו הבנים וילמדו ויקחו מוסר ואל יטו לבם ללכת אחרי ההבל ויגלו מעל שלחן אביהם שבשמים. והנכון שצריך להזכיר ירידתן לשעבוד איך היה ומעשיהם אשר למדו בהתערבם בגוים ויציאתם ממצרים והנסים והנפלאות שעשה עמנו. מרוב אהבתו אותנו ויבחר באבותינו ובזרעם אחריהם שהרי לאברהם כמה בנים ולא בחר כי אם בבן סגולתו יצחק היה עולה תמימה. וכן ליצחק יעקב ועשו יעקב בחר לו יה. וגזר עליהם שעבוד מלכיות בעולם הזה כדי לזכותם לעולם הבא כמפורש בבראשית רבה בענין בין הבתרים. וארבה את זרעו דורש בירושלמי וארבה כמה ריבים רבתי בעדו.

פסקה ב

ואתן לעשו את הר שעיר. יש מתרגמין הר שיידן על שם ושעירים ירקדו שם כי הוא מחלקו של סמאל שדרשו שיש לו סער בלבו כדכתיב והלך בסערות תימן והוא מחלק מאדים על כן היה אדמוני. ויעקב איש חלק הפך מאיש שעיר מרוחק ומובדל מן השערות ומותרות על כן צורתו בכסא הכבוד והוא ובניו ירדו מצרימה לפרוע שטר חוב שנגזר עליהם בין הבתרים.

פסקה ג

ברוך שומר הבטחתו לאבותיהם של ישראל ברוך הוא. יש מפרשים שצריך לברך תכף לשעבוד שכשם שמברכים על הטובה כך מברכים על הרעה. ואנו מתנחמים ואומרים אחרי הגדת הגרות והגלו' ברוך המקו' שעתיד לשמור לנו הבטח' על גאולה שהבטיחנו. ברוך הוא שמחשב את הקץ תמיד מתי יבואו ויגיעו ימי השלו' ועת הגאולה. שנ' ויאמר וגו' בארץ לא להם בבב"ל ועבדו"ם במדי וענו אותם ביו"ן וגם אשר יעבוד"ו דן אנכי באדו"ם וחתם ואחרי כן יבאו ברכוש גדול. הרי ההבטחה של גאולה מכל המלכיות והשעבודים. ועוד יש לפרש שהיה מחשב את הקץ. לפי שהקב"ה היה חפץ לקרב גאולתם חשב אותם ק"ץ שנה משעה שהיתה הגזרה בין הבתרים עד שעה שיצאו ממצרים שהיו ת"ל שנה. שהרי לא נשתעבדו במצרים כי אם ר"י שנים כמנין רד"ו והינו מחשב את הקץ לדלגו ולקפצו וחשב הק"ץ כמשמעו ופשוטו כאלו נשתעבדו ממש.

פסקה ה

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. הבטח' הגאולה שהבטיח הקדוש ב"ה לאברהם אבינו בין הבתרים כשהראה לו השעבו' והגאולה. היא שעמדה במצרים ובבבל ויון ומדי. והיא העומדת לנו באדום. וכן דרשו בב"ר והנה אימה זו בב"ל חשיכה זו מד"י גדולה זו יון. נופלת עליו זו אדום. וכן הראה לו הגאולה ואחרי כן יבאו וכו'.

שלא אחד בלבד עמד עלי' לכלותינו. כלומ' לא המצריים לבדם עמדו עלינו להרע לנו ולכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו להרע לנו בכח אותה הגזרה של הגליות שנגזרה בין הבתרים והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם כמו שהבטיחנו.

תוכן העניינים

קמחא דאבישונא על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה