קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
מגיד · יכול מראש חודש
פסקה א
והגדת לבנך. יכול מראש חדש. אין זה מענין ההודעה מהאב לבן שאינו יודע לשאול. רק אלו דברי המחבר ההגדה שהוא דורש אותו יכול מראש חדש כלומר שיהא חייב לדרוש לו לבן משנכנס ר"ח ניסן כדרך שהזהיר משה רבינו מראש חדש תלמוד לומר ביום ההוא יום שנגאלו בו. יכול יהא חייב לדרוש לו מבעוד יום כששוחטין פסחיהן ביום ארבעה עשר הואיל ונאמר ביום תלמוד לומר בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך שתוכל לומר בעבור זה שמונחים לפניך. ולמדנו זה מפני שהקדים לומר שבעת ימים מצות יאכל וכתיב בערב תאכלו מצות. וסוף הפסוק עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
דבר אחר עשה ה' לי בעבור זה. זה בגמטריא שנים עשר מצות שאדם עושה בליל פסח ואלו הן ארבעה כוסות חרוסת כרפס שתי נטילת ידים המוציא מצה מרור כריכה. ובשעה שבית המקדש קיים אומר בשעת שפסח ומצה ומרור מונחים לפניך ולשון זה משמע שמורה לו באצבע.