קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
מגיד · כנגד ארבעה בנים
פסקה א
ברוך המקום ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נקרא מקום שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כמו שדרשו הנה מקום אתי הנה אני במקום לא נאמר אלא הנה המקום אתי שהוא המעון והמקום בזולת מקום. ועוד תמצא כי מקום עולה למנין השם כי י' פעמים י' הם ק' וה' פעמים ה' כ"ה. ו' פעמים ו' הם ל"ו. וה' פעמים ה' כ"ה תחברם כלם יהיו קפ"ו כמנין מקום.
ברוך שנתן תורה. יש מפרשים לפי שרוצה לדרוש המקראות הללו הכתוב בהגדה כנגד ארבע בנים מתחיל בברכת התורה תחלה ואחר כך דורש.
כנגד ארבעה בנים דברה תורה. פרושו מצות ההגדה כתובה בארבע מקומות ולפי המקראות הכתובים אנו למדים שכנגד ארבעה בנים דברה תורה כמו שמפרש והולך וקורא אותם בנים שעדין אינם יודעים כלום כמו הנערים.
פסקה ב
חכם מהו אומר מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם. פסוק זה כתוב בפרשת ואתחנן וכתוב בתריה ואמרת לבנך עבדים היינו וכו' ויתן ה' אותות ומופתים וגו'. יש להתישב בשאלת החכם כי אין ספק לפי שכלו יהולל איש והדבור נמשך אחר השכל ודברי פי חכם חן תפוחי זהב במשכיות כסף שאין הכפל בדברו החכם רק כל תבה ותבה מורה ענין לעצמו ויבחר לשון ערומים ויש לומר שזהו תוכן כונתו ושאלתו היא זאת מה העדות והחקים והמשפטים דהיינו לאכול חגיגה ופסח אשר יש בו חקים ומשפטים שה זכר תמים ונאכל למנוייו וצלי עד חצות. ככתוב בו ככל חקת הפסח וגומר ויודע החכם שאלה הדברים הם עדות מורות על ענינים גדולים שיש להם נועם ועדות על יציאת מצרים ומעמיק לשאל בהיות כל החקים והמשפטים תלויים בקרבן הפסח כגון ועצם לא תשברו בו ושאר דקדוקים והוא העקר למה אוכלים אותו על השבע באחרונה. ודרך החביב חביב קודם באכילה כי מה יועילו המעדנים אחרי מלא כרסו ולא יכיל עוד טובם אף אתה אמור לו כהלכות הפסח שלפיכך מקדימים לאכול החגיגה לפי שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כלומר אין אומרים אפיקו מיני מתיקה אחר המזון להסיר טעם הבשר מפיו לקינוח סעודה. לפיכך מאחרין אותו. וזה שאנו אוכלים גם אנחנו כזית מצה משומרת באחרונה זכר לפסח. ועוד י"ל שכן היא שאלת החכם המעמיק כשרואה שבניו עם בני ביתו ונמנין על פסח אחד ופעמי' מגיע לאחד מהן חלק מועט והן מקפידים עליו לאכלו מה שאין רגילין לעשו' בשאר הימים להתחבר ולהתאסף יחד בסעודה ולהקפיד בחלק מועט כזה. לכן הוא שואל מה העדות והחקים כלומר עתה שדרך העולם לחוג ולשמוח עם אנשי ביתו מניחים בתיהם והולכים אצל חבריהם. ואם מפני חבת הפסח היו יכולים לשלוח מנות איש לרעהו כמו בשאר הקרבנות ואינו מוציא עצמו מן הכלל אמנם שאמר אשר צוה ה' אלקינו אתכם לפי שהוא יודע שאין שוחטים הפסח על הקטן וכבר קבל עליו עול מלכות שמים באמרו ה' אלקינו.
אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. לפי תוכן שאלה זו תסביר לו כי חובה עלינו לאכול קרבן זה בחבורה אחת הוא ושכניו כמו שכתוב בבית אחד יאכל ותרגומו בחבורה חדא וכיון שנמנה עליו אין סדר לומר אפיקו מנאי מהכא תשא סרבלי שאני רוצה להפטר וזו תשוב' לעומק דבריו למה אין אוכלי' איש איש בביתו ובחומותיו כשאר המועדים.
ומפטירין פירוש מסיימי' מלשון הפטרה שמסיימים בה תפלת שחרית. ואפיקומן בלשון יוני קורין לא כלום אפיקומן. פרוש אחר מפטירים לשון פתיחת פה לדבור מלשון יפטירו בשפה. ואפיקומן לפרוש הראשון נוטריקון אפיקו מיני מתיקת לפרוש השני אפיקו מנאי.
פסקה ג
רשע מה הוא אומר. בפרשת בא אל פרעה כתיב והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם בבן רשע הכתוב מדבר שהרי כתיב לכם דמשמע לכם ולא לו מה העבודה הזאת לכם משמע גם כן לשון טורח שהוא מדבר דרך רשע כלומר מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו כל שנה לעכב סעודתי' ולערבב שמחת החג וקורא עבודת המקום טורח ועבודה גם שמצינו סתם לשון עבודה בקרבנות לעולם יש לדון דברי הרשע לכף חובה כמו שהוציא עצמו מן הכלל גם כן. לפיכך אתה הקהה את שניו, לשון חולש השנים כמו ושני בני' תקהנה שרואה לאחרים אוכלים והוא אינו אוכל ואמור לו כנגדך דברה תורה בעבור זה עשה ה' לי. לי ולא לו שרשע כמוך אלו היה שם לא היה נגאל. ואם תאמר היאך דורש בעבור זה עשה ה' לי וגו' הנאמר על שאינו יודע לשאל לגבי הרשע. וי"ל שדורש אותו באם אינו ענין לשאינו יודע תנהו ענין לרשע. וגם כתב השבלי הלקט. כי שאינו יודע לשאל קרוב למין הרשע כי מתוך רשע הוא מי שאינו מעמיק לשאול ולדרוש על מצותיו של מקום רק עושה אותם מצות אנשים מלומדה.
פסקה ד
תם מה הוא אומר. תם קורא למי שאינו חכם שידע להעמיק ולהסדיר שאלתו דרך מוסר וחכמה. וגם אין בו רשע אלא שואל סתם מה זאת.
פסקה ה
ושאינו יודע לשאל את פתח לו. כמו פתח פיך לאלם. בפרשת בא כתיב והגדת לבנך ביום ההוא. לא נאמר בזה הפסוק שאלת שום בן אלא והגדת סתם. היינו למי שאינו יודע דרוש לו בהגדה ופרסם לו את הנס.