קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
מגיד · כוס שניה
פסקה ב
ברוך אתה ה' אמ"ה אשר גאלנו וגאל את אבותינו. לפי שצריך לחתום בגאולה כמו שאמרנו מתחיל בגנות ומסיים בשבח וכלפי שאמר' שלא את אבותינו בלבד גאל וכו' אנו מזכירין גאולתינו וגאולת אבותינו.
והגיענו לזמן הזה. אף על פי שכבר ברכנו שהחיינו בקדוש אנו אומרים כן כדי לומר כן יגיענו למועדים וכו' ויש שגורסים כן הגיענו למועדים שכל נוסח הברכה מדבר לנכח. למועדים אלו ראש השנה ויום הכפורים ולרגלים אלו פסח שבועות וסכות. שמחים וכו' ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים. כי הזבח מהחגיגה קודם לקרבן פסח.
פסקה ג
ומברך בורא פרי הגפן ושותה בהסבה הוא וכל המסובין עמו. ונוטלין ידיהם פעם שנייה ומברכים על נטילת ידים לפי שבין טבול ראשון לשני קורא ההגד' וההלל ומסיח דעתו מן הנטילה הראשונה. ומפני שהידים עסקניות שמא נגע בדבר המטמא את הידים לכך צריך לחזור וליטול שהרי יש לו לאכל פת ואי אפשר לאכל עת בידים מסואבות ומסתברא שאם שמר ידיו מטבול ראשון שלא נגע בדבר שמטמא הידים שאין צריך לחזור וליטול ידיו ואם רוצה ליטול יטול בלא ברכה.