קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
מגיד · חצי הלל
פסקה ב
לפיכך אנו חייבים להודות וכו'. כלומר כיון שהוא כאלו אנחנו יצאו ממצרים חובה עלינו להלל ולשבח וכו' כמו שעשו אבותינו. ונהגו שמעתה נוטל כל א' כוסו בידו שמכאן אנו פותחין בשיר שההגדה אינה אלא ספורי דברים בעלמא ואין אומרים שירה אלא על היין שכ' ולאמר להם הגפן החדלתי תרושי. המשמח אלקים ואנשים. אם אנשים משמח אלקים במה משמח. אלא מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין. ומזכיר כאן שבעה מיני שבח להודות להלל לשבח ולפאר וכו' כנגד שבעה רקיעים. ונאמר לפניו הללויה. הללו עבדי ה'. ואומר את ההלל עד חלמיש למעינו מים ומנהגנו שלא לברך עליו בתחלה. כי כן נמצא בשם תשובת הגאוני' למה אין מברכין על ההלל בליל פסח אף על פי שגומרין אותו לפי שחולקים אותו לשנים. וגם שאין אומרים אותו על השלחן בתורת הלל אלא בתורת שיר והודאה בלבד. ועוד היאך יברך לגמור והוא פוסק באמצע. המגביהי המשפילי מקימי להושיבי מושיבי ה' יודי"ן נוספות כנגד חמשים מכות שלקו במצרים או על הים ממזרח שמש עד מבואו בלא וי"ו. ישראל ממשלותיו בפתח המ"ם.