קמחא דאבישונא על הגדה של פסח· רבי יוחנן טריוויש
מגיד · פסח מצה ומרור
פסקה א
רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו וכו'. כלומ' אפילו יאכל פסח מצה ומרור. אינו יוצא ידי חובתו אם לא יאמר ג' דברים אלו למה הם באי' שמצאנו שהכתוב מקפי' על אמיר' והגדה.
פסקה ד
מצה זו וגו' על שום שלא הספיק. ויש לשאול כי כבר נצטוו קודם לכן לאכול מצות בסת' ולא אמר הכתוב טעם בדבר. פרש רבי יוסף קמחי שמה שנצטוו על המצו' קודם לכן היה על שם העתיד. השם יודע העתידות וידע שהיה להם לצאת ממצרים בחפזון. ואפילו אם היו רוצים לא היו יכולים להחמיץ בצקם צוה לאכול הפסח על מצו' ומרורים ולאכול שבעה ימים מצה.
פסקה ז
ובכל דור ודור חייב אדם להראות עצמו כאלו הוא יצא משם. זה מוסב על מה שאמרנו בתחלת ההגדה שאלו לא הוציא הב"ה את אבותינו ממצרים עדין אנו ובנינו משועבדים היינו וכו' והיינו דאמרי וצריך לומר ואותנו הוציא משם כלומר הרי אנו בכלל כל הנסים שאלו לא יצאו הם עדיין היינו במצרים. לפיכך אנו חייבים להודות להלל וכו'.