אור ברסלב
קיצור מחברת הקודש שער שמיני עצרת

קיצור מחברת הקודש· רבי מאיר בורנשטין

שער שמיני עצרת

שער הושענא רבא

וביום שמיני חג העצרת הוא חותם בבחי' אחרת והוא כי אז ניתנה אליה בסוד הזיווג סוד הה' גבורות ונותנים זעיר לנוקבי' והם גבורות חדשו' מן הזעיר כי אותם של הו"ר הם גבורות דאימא ולא ע"י זעיר, אמנם אותם הגבורות של שמיני חהע"צ הם ממותקות כי הם ע"י זעיר והם סוד זיווג וזהו גבורות גשמים. וזהו שאנו אומרים במוסף יום ח' חג העצרת משיב הרוח ומוריד הגשם כי אז הוא הזיווג והורדת טיפת הזרע במעי הנוקב' וכל הטיפה תחלה בשורשה במוח נקראת או"ר. ואח"כ בהכנסה ברחם הנוקב' נקרא מי"ם וזהו סוד מוריד הגשם ביום הזה ואח"כ רקי"ע אחר שנגמר הוולד כנודע בזוהר תרומה. אמנם מים אלו באים מלובשים עם החותם דנוקב' כנ"ל ולכן גשמי"ם בגי' משנ"ה שהן ג' מילויים של אהי"ה הנ"ל שהוא סוד החותם אז כל גבורות המלכות הם נמתקים ע"י הזיווג שנותן בה החסדים. ואח"כ כל אותה השפע שהם גשמי ברכה הוא הוריד לנו בעת החורף ולכן מברכין ביום ח' על הגשמים:

גם ידוע מה שמביא בדרוש אחר שאין זו"נ יכולים להזדווג ביחד אלא ע"י סוד הדורמיטא שאימא הוציאה את הנה"י שלה מתוך זעיר ונותן לה באחוריים לרחל לתקן אותה אל הזיווג ואח"כ נכנס פעם אחרת בתוך הזעיר ומתקן אותו אז מזדווג זו"נ ביחד זיווג שלם. והנה ביום ר"ה היה סוד הדורמיטא כנודע ומאותו היום אין זיווג עם רחל עד חג שמיני עצרת וכשהיא נתקנת עכשיו הוא חוזר כל האורות פעם אחר לתוך ז"א והנה המוחין של זעיר הם נה"י דאימא שיש בהם ג' אהי"ה. 'דיודין בנצח. 'דאלפין בהוד. 'דההין ביסוד. וכשנכנסים בתוך זעיר אז נקרא ז"א חתן שג' אהי"ה הנ"ל עם ג' כוללים עולים חת"ן אז הוא ראוי לזיווג עם הכלה אשר יש לה שני גבורות של אימא שהם כ"ל וה' גבורות של ז"א ממותקות אזי היא נקראת כל"ה והם ראויים לזיווג ביחד לקראות אותם אי"ש ואש"ה כידוע. וז"ש בגמרא הנ"ל מאימתי מברכין על הגשמי"ם. ר"ל שהם גבורות גשמים המלובשים בתוך חותם שלי מלכות העולה גשמי"ם. ר"ל באיזה זמן נקראים אותם הגבורות גשמי ברכה שהם ממותקים וראויים להוריד עלינו וזהו שאמר משעה שיצא חתן לקראת כלה, ר"ל כשהוא נקרא חת"ן שיש לו ג' אהי"ה עם ג' מילויים והיא יש לה הג' מלויים של שלשה אהי"ה העולה גשמים ואז היא נקראת כלה שיש לה הגבורות כפולים מאימא ומזעיר ובאותה הפעם מזדווגים ביחד והוא ביום שמיני חג העצרת אז ראוי לברך על הגשמים שהם ממתקים ונקראים גשמי ברכה, ומאי מברכין מודים אנחנו ל"ך שהם ה' גבורות העולים ל"ך והם אותיות כ"ל וז"ס גבורות כפולים אותיות כפולים מנצפ"ך ב"פ והם מבינה שנקראת אלהים חיים ומזעיר שנקראת הוי"ה וזה מודים אנחנו לך ה' אלהינ"ו ז"א ובינ"ה. על כל טפה וטפה שהורדת לנו שהם גבורות של אימא ושל זעיר וכשהם ממותקים אז הם יורדים לנו ואז נקראים גשמי ברכה. ע"כ כתב יד הנ"ל:

מהרח"ו זלה"ה ביום ש"ע אוזיפת אימא שהיא לאה לברתא שהיא רחל אותן הארות שהיא לקחה ע"י שאר המקיפים מידי עברה לאבא לישראל ומהם לאימא ותבונה עד בא למקומה ממש ואכללו כחדא ואתי חתן איהו ז"א וחדי עם נוקבא ומלביש ומכסה משלו לכן עושין בי"ט זה שמחה גדולה:

מנהג ישראל כי בש"ע עושים שמחה גדולה לפני הספרים ומקיפים ז' הקפות עם הספרים מסביב וקוראים אותו שמחת תורה כנזכר בזוהר פ' פנחס. ונוהגים בני ישראל למעבד עמה חדוה ואתקרי שמחת תורה ומעטרין ס"ת בביתא. ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה הולך לפני הספרים ומרקד ומרנן בכל יכלתו בז' הקפות וביום לא ראיתיו. ואח"כ כשהיה הולך לבה"כ אחרת שהיו מתאחרים שם והיו עושים הקפות עם הספרים, גם היה מורי זלה"ה סובב עמהם ומרנן ומרקד בשמחה גדולה וכן אם נתאחרו בבה"כ אחרת היה עושה כנ"ל:

עוד מהרח"ו ז"ל. שער שמיני עצרת כבר נתבאר כי אז הוא הזיווג עצמו וניתנין אליה הג' דמ"נ שלה לסוד זיווג ע"י ז"א עצמו ואח"כ בעת הזיווג ניתן בה טיפה זרעית. ונלע"ד כי בשמיני עצרת ניתן לה גבו' לבד ק גבורת גשמים משיב הרוח ומוריד הגשם מרים ביום זה ואח"כ בפסח ניתן לה בחי' חסדים לכן פסח הוא בחסד. אך מ"ש כתוב הוא זה כי הלא ראוי לומר בה משיב הרוח וכו' כי אז הוא הזיווג והורדת טיפת זרע וכל טיפה תחלה בשרשה במוח נקרא אור ובהכנסה ברחם נוקבא נקרא מים וז"ש מוריד הגשם ואח"כ רקיע אחר שנגמר הולד כנודע בזוהר תרומה. אמנם מים אלו באים מלובשים עם החותם דנוקבא אשר הם סוד הצללים לכן גשמים גי' ג' מילואי אהי"ה סוד החותם כמ"ש למעלה. והנה שמיני עצרת מלשון כי עצר עצר ה' והענין כי זיווג דישראל ורחל הוא בליל זה והיא מקבלת הזרע ואינה מפלת אותו ח"ו רק עוצרת וקולטת את הזרע ומה שמפלת משם הוא שורש הנפילים שהיו בארץ בימים ההם כי הפילם המל' ולכן היו משחיתים זרעם לבטלה דוגמתם שבאו מהשחתת הזרע שלא נקלט. וטעם הדבר לפי שידוע לפניו ית"ש שאין בהם תועלת והם דינים קשים לכן הפילם. ונחזור לענין כי עתה עוצרת הזרע לכן נקראת עצרת אמנם קליטת הזרע היא בג' ימים כי הרי אם תפלוט ביום ג' היא טהורה כמשארז"ל כי אז כבר היא מוסרחת ואינה ראויה. והנה ג' ימים אלו הם סוד ג' מדות חג"ת שמהם מקבלת המל' טיפה עליונה כנודע כי אלו הם ג' בני נח היוצאים מן התיבה ונגד ג' מראות דקשת כנודע. והנה נגד ג' בחינות אלו צריפה ג' ימי הקליטה לקלוט ג' בחינות אלו. והסוד כי הטיפה של זרע הוא חסדים חסד גי' ע"ב שהוא ג"פ כ"ד ונגדם ג' ימי הקליטה להצטייר ע"ב זה ושם ע"ב זה הוא בציור והוא שיש בו כ"ד עיינין וג"פ כ"ד הם ע"ב וא' בחסד וא' בגבורה וא' בדעת הם ג' הויו"ת של כ"ד עיינין וכולם בחינת חסד שהוא בגימט' ע"ב והבן זה:

ליל ש"ת אסור בזיווג כי אין המטרוניתא מזדוגת עד הבוקר במוסף ואיך יזדווג אדם ואע"פ שבשאר הימים שבין י"ה לש"ע יש זיווג הוא זיווג אחר דלאה אך עתה בש"ע אין זיווג רק לרחל ואינו רק במוסף לכן אומרים אז משיב הרוח ומוריד הגשם כי אז יורד הגשם לכן בלילה הזאת אסור בזיווג כי זיווג זה אינו אלא בבוקר במוסף וכן אסור בליל א' דפסח כי באלו ב' לילות נעשה זיווג שלא ע"י לכן אסור לנו בזיווג אך במוסף אז נעשה זיווג עליון על ידינו כמ"ש:

סוד אסרו חג. פירוש אסרו חג ר"ל התקשרו והחזקו אותו זיווג הנעשה בחג. אך בהכנס יום ג' מקצת היום ככולו וכבר נקשר. ואין לעשות שמחה יום ג' רק יום שני שהוא אסרו חג. והנה כל ששה חדשים של חורף עד יום ז' דפסח היא מעוברת מזיווג זה ויולדת אז בסוד קריעת ים סוף מעיבור זה. אך שאר עיבורים דאמצע חורף אין מתעכבים כל כך ואפשר כי ביום של עיבור היא יולדת אך עיבור זה נמשך עד אז כנלע"ד ששמעתי ממורי זללה"ה:

אסרו חג גימטריא ב"ן ברבוע:

תוכן העניינים

קיצור מחברת הקודש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה