מעלת לימוד התורה · מתי החלו ללמוד תורה?
לימוד תורה ובתי מדרש ללימוד תורה הוזכרו עוד לפני האבות הקדושים, שם בן נח ונינו - עבר הוזכרו כלמדנים בבתי מדרש, כמובא באוצר המדרשים (אייזנשטיין, הלל עמוד 135): ״חמשה צדיקים עמדו בעולם: נח, שם ועבר, אשור ואברהם, נח לא הקפיד לעבוד אלא עמד ונטע כרם, שם ועבר הטמינו עצמם [ועסקו בתורה] ״.
וכן מובא גם בילקוט שמעוני (תורה פרשת תולדות רמז ק״י) לגבי רבקה אמנו ע״ה: ״ותלך לדרוש את ה'״, וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים? אלא לא הלכה אלא לבית מדרשו של שם ועבר, ללמדך כל מי שהוא מקבל פני זקן כאלו הוא מקבל פני שכינה״.
לימוד התורה בישיבה בעם ישראל החל כבר מהאבות הקדושים, והמשיך הלאה במצרים, במדבר ועד ימינו ללא כל הפסקה, כמובא בגמרא במסכת יומא (דף כ״ח ע״ב), וז״ל: ״דאמר רבי חמא ברבי חנינא: מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם.
היו במצרים - ישיבה עמהם, שנאמר: (שמות ג') ״לך ואספת את זקני ישראל״, היו במדבר - ישיבה עמהם, שנאמר: (במדבר יא) ״אספה לי שבעים איש מזקני ישראל״. אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר: (בראשית כ״ד) ״ואברהם זקן בא בימים״, יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר: (בראשית כ״ז) ״ויהי כי זקן יצחק״, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר: (בראשית מ״ח) ״ועיני ישראל כבדו מזקן״. אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר: (בראשית כ״ד) ״ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו״, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. (בראשית ט״ו) ״הוא דמשק אליעזר״ - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים״.
וכן הרמב״ם בהלכות עבודה זרה (פרק א' הלכה ג') פירט לנו איך החל אברהם לעבוד את ה', ואיך הועברה התורה והאמונה בה' מדור לדור, וז״ל: ״...ויקרא שם בשם ה' אל עולם״ (בראשית כ״א, ל״ג), וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם, ושתל בלבם העיקר הגדול הזה. וחיבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר. ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו. ויעקב אבינו למד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם, וציווה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד. והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה׳. עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן, חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות. ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה״.
כאשר נאלץ יעקב אבינו ע״ה לרדת לגלות במצרים, שלח לפני כן את יהודה לבנות ישיבה, ורק אח״כ ירד למצרים, כמובא בחומש בראשית (פרק מ״ו, כ״ח): ״ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה, ויבאו ארצה גשן״.
ועל כך מובא במדרש אגדה (בובר, בראשית פרק מ״ו סימן כ״ח): ״ד״א ״ואת יהודה שלח״, לתקן לו בית תלמוד, שיהיה מורה בו בתורה, ויהיו שם השבטים קוראים בתורה״, כלומר יהודי בכל מצב ובכל מקום חייב שתהיה לו ישיבה שהיא מרכז החיים (ולא מתנסי״ם וכד'), וכן לומדי תורה.
ואכן, מאז ועד ימינו אנו לא פסק ולא נדם קול התורה מעם ישראל אפילו רגע אחד, הן בהיותו בארץ ישראל בשיא תפארתו ואף בשפלותו, והן בהיותו בגולה בין שבעים זאבים, הן בימי מלחמה וכל שכן בימי שלום, תמיד ישבו ולמדו תורה, כי התורה היא כוחנו והיא סוד שרידותנו.