מדוע לאורך השנים לא גייסו את בני הישיבות?
בבדיקה שערכתי, ראיתי שנושא גיוס בני הישיבות עלה לסדר היום מאז קום המדינה אין ספור פעמים, הן בכנסת והן בשיח הציבורי. לאורך כל הדרך נושא זה היווה הסתה פרועה נגד הציבור החרדי בכלל, ונגד בני הישיבות בפרט, בבחינת ״ככלב שב על קיאו, כסיל שונה באיוולתו״ (משלי כ״ו, י״א). לחילונים בכל התקופות (לפחות עד שנת 1977), הייתה האפשרות לגייס את בני הישיבות כי החרדים לא היו בקואליציה, ומי שרצה לחוקק כל חוק כנגדם ולגייסם, יכול היה לעשות זאת בקלות. אך הדבר לא נעשה, אלא להיפך, משנה לשנה, ומקדנציה לקדנציה, המצב רק הלך והשתנה לטובת בני הישיבות (עיין לעיל בפרק הקודם), ועל כגון דא נאמר: ״כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״.
והשאלות הנשאלות בעקבות כך הם:
מדוע לא גייסו את החרדים כשיכלו?
האם יכול להיות שלא חפצו בהם אז, ושאינם חפצים בהם גם היום?
האם יכול להיות שהחרדים הם נטל על הצבא?
וא״כ, אז למה הם קוראים ומסיתים כל היום לגייסם?
על כך אנסה לענות רק בעזרת האישים הבאים, ללא פרשנות מצידי, שברגעי אמת הם אמרו את האמת הידועה לכל.
אורית שוחט
(עיתונאית בכירה בארץ)
כשיחפשו פעם הגדרה קולעת ל״מיהו ישראלי״, אפשר יהיה לומר, כל מי שמצדד בגיוס בחורי הישיבות. כאילו שמדינת ישראל היא לא יותר מלשכת גיוס אחת גדולה.
לאף אחד אין כוונה לגייס את החרדים, הצבא אינו זקוק להם, ולכן הדיון החוזר הזה הינו לא יותר מאופיום לחילוניים. כל אחד משתמש בקלישאות כדי לשרת את יחסי הציבור שלו. כדי להתחבב בלי להתאמץ.
במשחק הזה משתמש השמאל כמו הימין, כל אחד מהסיבות שלו. הדרישה לגיוס חרדים היא מסיתה, כי אין בה כוונה של מימוש אלא רק יצר התעללות״.
לא ניתן לבסס צבא על חוק. א״א לגייס קבוצת אנשים בכוח, וחקיקה זו עשויה להביא למרד אזרחים גדול. צה״ל אינו ערוך, אינו מעוניין ואינו יכול לקלוט את היהדות החרדית בתוכו, אם היא תגיע לבקו״ם מכוח החוק בלבד. מי יסכים כי בצה״ל יהיו מטבחים נפרדים עם הכשרים, איסור הדרכת חיילות, שמירה על צאת הכוכבים לשיטת ר' תם וכד' ״. (א. ש. ״הארץ" 15.4.98).
שלי יחימוביץ
(יו״ר מפלגת העבודה והאופוזיציה)
״מצער אותי, שנושא שהוא כ״כ משמעותי וכ״כ בליבת החברה הישראלית, הפך לחומר בעירה, לספינים פוליטיים חסרי שחר, שאין מאחוריהם שום כוונה אמיתית.
ראש הממשלה תפר לעצמו קואליציה מפוררת טלאי על טלאי, שחלק מהמרכיבים שלה נמצאים בה רק בשביל הישרדות צינית ובלי מצע ערכי, והנה כשיש להם הזדמנות לשפוך נפט למדורה הם עושים את זה... כל החבורה שבוחשת בסיר סתם עושה מניפולציות.
שום חקיקה ומניפולציה, ודילים, וקומבינות, לא יפתרו את הסוגיה. אף אחד מעולם, שום ראש ממשלה ושום שר ביטחון לא ניסה לגייס חרדים בני 18 שהולכים ללמוד, והסיבה היא שצה״ל לא רצה את החרדים. אני ישבתי בוועדת חוץ וביטחון כשבאו נציגי החרדים ורצו לפתוח עוד בסיס נח״ל חרדי כי יש ביקוש לגיוס שר הביטחון אמר לא, זה עולה לי יותר מידי כסף״. (בראיון לקול ישראל, תמוז התשע״ב)
ח״כ רן כהן
(לשעבר מרץ)
צה״ל לא מגייס את תלמידי הישיבות, כי הוא לא רוצה אותם. הרמטכ״ל אמר לי במפורש שתלמידי הישיבות לא גויסו כי לצה״ל אין צורך בהם. לדברי הרמטכ״ל גיוס בני הישיבות אינו משתלם לצה״ל גם מבחינה כלכלית, כי את הכסף שעולה גיוסם לצבא ניתן לנצל בצורה טובה יותר בקניית אמצעי לחימה חדשים, שתועלתם תהיה גדולה יותר״. (דברים שאמר ביום עיון שערכה תנועת הקיבוץ הדתי בקיבוץ עין צורים בנושא ״לחיות ביחד״, מובא ב״יתד נאמן״ 17.6.94).
יהורם גאון
(זמר, "קול ישראל")
״כמה קל ופשוט בארץ המטורפת שלנו, ובימים טרופים וחמים אלה להביט בתלמידי הישיבות שאינם מתגייסים ולשנוא אותם בשל כך... כמה ברור לכל חילוני פנאט שהם פרזיטים, אוכלי חינם וגונבי דעת. כמה קל היום לפוליטיקאי להיכנס בהם ו״לכסח אותם״, מבלי שאף אחד יחשוד בו שהוא מנסה בסך הכל ע״י הבאשת ריחם לקנות לו ציבור אחר, ... כי הם החרדים, בשבילו כבר אבודים ממילא״.
צבי לביא
(עיתונאי ״גלובס")
״מפלגת העבודה מעוניינת יותר בעצם הגשת החוק לגיוס בני הישיבות, כדי לקשור את שמה למהלך הפוליטי, מאשר בגיוס עצמו. בחוק עצמו אין תועלת ממשית רבה. גיוס בחורי הישיבות הוא דגל חברתי - פופוליסטי מאשר צורך ביטחוני אמיתי. הגיוס והשירות הצבאי, מזמינים כאבי ראש שאינם חסרים לצה״ל. החזקתם בצה״ל אולי תעלה יותר מאשר התמיכה בהם בישיבות״.
נחום ברנע
(עיתונאי, "ידיעות אחרונות")
מבחינה מעשית, אין דבר מופרך יותר ודמגוגי יותר מהדרישה לגייס את בני הישיבות לצבא. צה״ל שסובל עכשיו ויסבול בשנים הבאות מעודף בני אדם, היה שמח להחזיר הביתה חלק ניכר מהנערים והנערות שמגיעים לבקו״ם״.