אור ברסלב
קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים עוד יתרונות בלימוד ההורים עם בניהם › מוסר האב ותורת האם הם הפועלים ביותר

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

עוד יתרונות בלימוד ההורים עם בניהם · מוסר האב ותורת האם הם הפועלים ביותר

עוד יתרונות בלימוד ההורים עם בניהם

...כי הלומד תורה עם בנו, מתאחד עמו והיו לנפש אחת, יותר מהלומד מאחד שאינו קרובו... (לשון החתם סופר בדרשותיו, ח"ב דף תי ע"ב)

...כי בטבע בני אברהם אבינו ע"ה כל אחד מתאוה וחושק להעמיד בנו לעמוד חזק ביראת ה' ותורתו, כדכתיב באברהם אבינו ע"ה (בראשית יח, יט), "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'", ואף על פי שעל ידי זה הוא מפסיד לעצמו, מכל מקום כאש בוער בו תשוקה זו ללמוד בניו תורת ה' ויראתו, ובאמת מפסיד מצות עשה של עצמו, דכוונת מצוות חינוך מפסיד כוונת מצוה של עצמו, אך לעומת זה שכרו של האב גדול יותר ויותר על שהפסיד לעצמו כדי להעמיד בן צדיק ותלמיד חכם, והיינו "כדי ליתן שכר למביאיהם", כתירוץ הש"ס וכו'... (דרשות החתם סופר, דרוש לשבת שובה, דף כו ע"א).

הלימוד שמלמד האב את הבן, פועל בו על השכל ועל הרגש. כי לימוד שבא מאהבה עושה רושם בל ימחה בלב הנאהב, וכלשון המהר"ל (דברים י, יב) "...כי אהבה הוא מתדבק עם האוהב עד שנעשה אחד עם האוהב". והאהבה הגדולה ביותר היא אהבת האב לבן (וכלשון הרמב"ם בסהמ"צ, מצווה רפז, בענין אחר), "החזק שבקרובים וגדול האהבה והוא אהבת אב לבן והבן לאב" וכדלקמן. ודברי התורה הנאמרים מאב לבן, מקובלים על לבו באמיתותם, כי האב לא ינחיל לבניו שקר. ועוד, שבכח לימוד זה לתקן את נפש הילד ממידות רעות, וכדלקמן.

ונאמר (משלי א, ח) "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".

ומפרש הרלב"ג בדברי החכם מכל אדם, "הנה המוסר הראשון שיקח, הוא מוסר האב והאם כי הם ייסרו אותו וינהיגוהו בקטנותו ואח"כ יתישר ללקיחת המוסר מדברי התורה. ולזה ענשה התורה העונש הנפלא לבן סורר ומורה מפני שלא ישמע בקול אביו ובקול אמו. ולזה הזהיר זה החכם ואמר שמע בני מוסר אביך ואל תעזוב ההנהגה שתנהיגך אמך בה כי אלו המוסרים שתקנה תחלה מהם הם כמו תכשיטים לך להסיר ממך לכלוך המדות הפחותות" וכו' (ע"ש פי' נוסף על מוסר הי"ת שהוא מוסר התורה)". ועיין עוד במלבי"ם "שהמוסר הראשון שייסר איש את בנו הוא דבר שא"א להטיל בו שום ספק כלל, והוא ברור כדבר המושג בחוש, ומזה יברר שכלל המוסר הוא דבר הנוסד ומושכל בשכל האדם והוא דעת ברור שאין בו ספק כלל" וכו'.

ועוד עיין בספר "העיקרים" במאמר ראשון (פרק יט) שהקבלה הנמשכת מאב אל בן "אי אפשר להכחישו לפי שהוא מבואר שאין בעולם מי שיאהב את האדם יותר מאביו, ולזה הקבלה שתבא נמשכת מאב לבן ראוי שיצוייר הדבר ההוא בלב הבן ציור חזק לא ידומה הסרתו כאלו הוא בעצמו השיג זה בחוש אחר שהוא מבואר שאין האב רוצה להנחיל את בניו שקר" וכו', ע"ש. וע"ע במאמר רביעי (פרק מד) "...כי הקבלה הנמשכת מן האב לבן אי אפשר שתכזב בשום פנים כי לא יבחר שום אדם להנחיל את בנו שקר" וכו'.

ומצינו שלמילה "ידע" יש כמה משמעויות: ידיעה, חיבוב וחיבור. וכנלמד מפרש"י על הפסוק (בראשית יח, יט) הנאמר באברהם אבינו ע"ה "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" ופירש"י "כי ידעתיו - לשון חיבה כמו (רות ב) "מודע לאישה" (שם ג) הלא "בועז מודעתנו", "ואדעך בשם" (שמות לג) ואמנם עיקר לשון כולם אינו אלא לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו. ולמה ידעתיו? "למען אשר יצוה" לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכי". ולעניננו, כשהאב האוהב מידע את בנו בתורת השם ית' בזה מחברו לשלשלת התורה.

תוכן העניינים

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה