אור ברסלב
קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים עוד יתרונות בלימוד ההורים עם בניהם › לימוד זה מסייע להחדרת מוסר התורה

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

עוד יתרונות בלימוד ההורים עם בניהם · לימוד זה מסייע להחדרת מוסר התורה

כתריס בפני רוחות זרות

איתא בזוהר הקדוש ריש פר' תולדות (ח"א קלא ע"א) פתח רבי חייא, שכשרצה הקב"ה לברוא את עולמו היה מסתכל בתורה בכל פרט ופרט, "תא חזי, כד בעא קב"ה וסליק ברעותא קמיה למברי עלמא, הוה מסתכל באורייתא וברא ליה, ובכל עובדא ועובדא דברא קב"ה בעלמא הוה מסתכל באורייתא וברא ליה, הדא הוא דכתיב (משלי ח, ל) ואהיה אצלו אמון ואהיה". "אמון – אומן. התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם והתורה אמרה "בראשית ברא אלהים" ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו".

וביארו בזה, שכל מוסר העולם והנהגתו הכל נפעל על פי התורה הקדושה, רק מוסר כזה יכון וכל מוסר אחר ידון לכשלון.

והעירו גדולי המחנכים, שכשהורים מצווים על בנם לעשות או להמנע מפעולה מסויימת בנימוק ש'ככה הם אמרו' ועליו לקבל דעתם, או מהטעם שהדבר יועיל או יזיק לעולם ולחברה וכדומה, עלול הילד להבין בדעתו שהיות וזו רק דעת ההורים או שכך החברה החליטה בדעתה, אין זה בהכרח שהדבר אסור או מותר... רק שלדעתם כך הוא, אמנם עליו לשמוע להוריו כי כוחם גדול מכוחו והם השולטים בו... ויחשוב בדעתו שאם כך הם פני הדברים, כשאגדל והכח יהיה בידי, אוכל להתנהג כראות עיני ואם כוחי יגבר אולי אשנה גם את החברה...

אבל כשההורים מטעימים את ההוראה בנימוק שהדבר אסור או מחויב משום שכך הורה מלך העולם וציוונו על כך בתורתו הקדושה וגם הם וגם הוא מחויבים לבצעה או להימנע ממנה, יודע הילד שהדבר לא ישתנה לעולם, ועד זקנה ושיבה הוא חובתו נתונה למלך העולם. (וגם כשמדובר בהחלטה שההורים חשבו עליה ואין לה קשר ישיר למצווה או עבירה שבתורה, יש לנמק את ההחלטה ולהסביר לילד שבכך הוא מקיים את מצוות השם ית' שציווהו לשמוע להורים, וכל הסמכות שלהם לצוות לו איך להתנהג, באה ממנו יתעלה, שהוא והם כפופים לו.)

וכשהאב קובע עיתים ללמוד עם בנו, חודרת בנפש הילד הידיעה שגם הוא וגם אביו מחויבים לגדול שמעליהם, להוראות שבתורתו, ומתחזקת בו ההכרה שהמוסר אינו אנושי, שיכול להשתנות לפי מצבי רוח חולפים של בני תמותה המונעים מאינטרסים ונגיעות, אלא מקור המוסר הוא בסיני (כדרך שפירש רבינו עובדיה מברטנורא בריש אבות), ומוסר כזה, שנקבע על ידי בורא האדם וטבעיו, לא יכול להשתנות לעולם.

ונראה שההנהגה זו ששתיהם כפופים לאב אחד גדול ויחשבו מחשבות איך לעובדו, לאהבו וליראה אותו, יוצרת כעין 'חברות' בריאה בין האב לבן, כזאת שייקל לבן לשתף את האב במצפוני לבו, לא רק כבן לאב אלא גם כחבר לחבר.

שח בפנינו רב ידוע, שבעוד שבניו הבוגרים יצאו תלמידי חכמים ומהם מורי הוראה, בניו הצעירים לא היו כמותם (בלשון המעטה...) לא בענינים של בין אדם למקום ולא בבין אדם לחברו... והוא תלה זאת בכך שבניו הראשונים ראוהו יושב ולומד בבית ואילו הבאים אחריהם בקושי ראו זאת. זאת ועוד, שבצעירותו נהג לקבוע זמן ללימוד עם ילדיו ברגיעה ולימוד זה החדיר בהם אהבת התורה. אך עם השנים נמנע ממנו הדבר מסיבות שונות (שלכאורה מוצדקות, נוכח הני הרפטקאי דעדו עליו) ומיעט ללמוד עם בניו וגם כשלמד עמהם היה זה מתוך לחץ וקושי. והגם שילדיו הצעירים למדו באותם מוסדות שהתחנכו אחיהם הבוגרים וחונכו אצל אותם מחנכים (שעקב הנסיון שצברו אף השתבחו עם הזמן), מכל מקום חסרה להם השפעת הלימוד עם האב.

תוכן העניינים

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה