אור ברסלב
קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים סגולת התורה בג' דורות רצופים

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

סגולת התורה בג' דורות רצופים

עצות וחיזוק בדמיון הלימוד לנתינתה מסיני

רצף השתלשלות התורה

ואמרו חז"ל (בבא מציעא פה ע"א) שכאשר האב, הבן והנכד תלמידי חכמים, שוב לא תפסוק מהם. ורב יוסף ישב ג' פעמים ארבעים תעניות, כדי שהתורה לא תיפסק מזרעו. "אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן, כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר (ישעיה נט, כא), "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' וגו' לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". מאי "אמר ה'"? אמר הקדוש ברוך הוא, אני ערב לך בדבר זה! מאי "מעתה ועד עולם"? אמר רבי ירמיה, מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה. רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא ואקריוהו "לא ימושו מפיך", יתיב ארבעים תעניתא אחריני ואקריוהו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך". יתיב מאה תעניתא אחריני אתא ואיקריוהו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך". אמר, מכאן ואילך לא צריכנא, תורה מחזרת על אכסניא שלה".

על ידי זה לא תשכח התורה

וכתב ב"מגלה עמוקות" (פרשת האזינו) "בתורה בנביאים ובכתובים מוכח שכשהתורה הוא בג' דורות אזי התורה חוזרת על אכסניא שלה ז"ש "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", רוצה לומר, כשאתם שואל לאביך ולזקניך אזי התורה הוא "בהנחיל". בנביאים (ישעיה נט, כא) "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אזי אמר ה', שמכאן ואילך, מעתה, חוזרת התורה על אכסניא ודבר זה למדו רז"ל דהיה לו לומר 'מפי זרע זרעך מעתה ועד עולם' וידוע הפסוק מלא, שמורה על זה שהקב"ה אומר, שמכאן ועד עולם התורה חוזרת על אכסניא. בכתובים (תהלים קלב) "אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך, אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם" ר"ל כשאח"כ בני בניהם הם לומדים וקאי גם בניהם על פרי בטנם שלפניו זאת מנוחתי עדי עד שהתור' חוזרת על אכסנייא. וזה כוונת הגמרא בקידושין אריב"ל (דף ל) כל המלמד בן בנו תורה כאלו קבלה מהר סיני שנאמר יום אשר עמדת בחורב וסמיך ליה והודעתך לבניך ולבני בניך ר"ל שאם קבלו ישראל מעצמן מהר סיני לא היו שוכחין לעולם ז"ש ע"פ (שיר) "ישקני מנשיקות פיהו", וא"כ כשמלמד הוא תורה לבני בנים הרי ג' דורות לכן כאילו קבלה מהר סיני ולא הי' נשכח לעולם וחוזרת על אכסניא שלה. וצריך לומר בתפלה בברכת התורה "ונהיה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאינו" שעל ג' אלו צריך לברך, והטעם גריס הרי"ף גבי הרואה ניסים שנעשו לישראל אומר ברוך וכו' שעל ניסא דרבים כ"ע בעי ברוכי ועל ניסא דיחיד הוא ובר'ה ובר בריה בעי ברוכיה שעל ג' דורות רחמי האב על הבן לי לניני ולנכדי".

עוד נראה להביא בזה מדברי רבי יצחק אייזיק חבר בליקוטים שבסוף ספרו "אור תורה", בתו"ד לענין חיוב האדם בלימוד תורה ובלימוד בניו ובני בניו וכו'. (כנזכר לעיל) "והטעם כמו שאמרו במקום אחר (בבא מציעא פה, א), כל מי שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין התורה פוסקת מזרעו, שנאמר, לא ימושו מפיך, ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה' מעתה ועד עולם כו' (ישעיה נט, כא). ופרשו התוספות (כתובות סב ע"ב, ד"ה 'החוט המשולש' כו') כגון שראו זה את זה, ולכן כל מי שמלמד את בן בנו תורה, ומעתה מקוים בו והחוט המשולש לא במהרה ינתק (קהלת ד, יב), ולכן כמו שנתנה לישראל בכלל התורה בהר סיני, והובטחו שלא ימוש התורה מפי זרעם עד עולם, כמו שנאמר, כי לא תשכח מפי זרעו כו' (דברים לא, כא), כמו כן בטוח הוא שלא ישכח תורה מזרעו אחריו, ולכן מעלה עליו הכתוב כאלו קבל התורה בפרטות מהר סיני, להיות לו לירושה עולמית".

השפעת משה רבינו ע"ה עוברת מאב לצאצאיו

ונראה להביא מדברי המהר"ל בחידושי אגדות בקידושין שם, שמדבריו משמע שבלימוד ההורים עם בניהם וצאצאיהם נמשכת העברת התורה ממשה רבינו עד לדורות הבאים:

"והודעתם לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה וכו' מעלה הכתוב עליו וכו'. פי' דבר זה, כי כפי מה שקבלו התורה ממדריגה עליונה (רק) [כך] הוא משפיע אותה לאחרים, ולפיכך כאשר מלמד בן בנו תורה עד שהוא משפיע אותה כ"כ דומה כאלו קבלה מהר סיני, שאז היו מקבלים התורה ממדריגה עליונה מן הש"י. ותדע, כי הש"י נתן התורה למשה והוא ראשון אל התורה, ואח"כ ישראל לכך המשפיע את התורה לבן בנו, דומה כאלו קבלה אותה מהר סיני שבא ההתורה ג"כ מן הש"י למשה ואחר כך לישראל, ולכך נחשב כאלו קבלה מהר סיני.

והבן זה מאוד מדריגת התורה שקבלו מהר סיני, ותמצא כי הוא דומה לגמרי למי שלמד את בן בנו תורה. ולכך אמר שם גם כן, כי הוא נחשב כאלו היה מלמד תורה לבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות, וזה כי כאשר השפיע הש"י התורה למשה ואחר כך לישראל התורה הזאת היא לדורות עד סוף כל העולם, ולכך אמר מי שלמד תורה לבן בנו שהוא משפיע כ"כ התורה נחשב לו כאלו קבלה מהר סיני. ועוד יש בזה דבר מופלג ועמוק בחכמה, כי נחשב לו כאלו קבלה מהר סיני".

עוד כותב המהר"ל (שם) על המשך דברי הגמרא: "והודעתם לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה וכו', מעלה עליו הכתוב כאלו למדו לו ולבנו וכו'", המבאר צד נוסף של מעלה דווקא בלימוד עם בן בנו:

"פירוש, כי כאשר משפיע תורה לבנו אין זה נחשב כל כך, כי אין זה השפעה גמורה כי הבן קרוב לאב וכרעי' דאבוה הוא ונוגע בו, ואין זה השפעה נקרא, כי ההשפעה נקרא לאשר אין נוגע בו ומשפיע אליו, ולפיכך אמר "המלמד לבן בנו תורה כאלו הוא מלמד לבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות", כי התורה שהיא שכלית השפעתה בלי קץ ובלי תכלית, כי אין גבול וגדר לתורה כלל, ולכך כאשר הוא נחשב משפיע וזהו כאשר מלמד לבן בנו תורה נחשב כאלו השפיע עד סוף כל הדורות. ולכך אמר בסמוך המלמד בן בנו תורה נחשב כאלו קבלה מהר סיני, ודבר זה כי כמו שהשפעה הולך עד סוף כל הדורות, כך כל השפעה יוצא מן התחלת השפעה, כמו כל הנחלים הולכים אל הים וממקום שהם באים שם הם שבים ללכת (קהלת א'), וכך המשפיע לבן בנו תורה השפע הזה הולך עד סוף כל הדורות, ונחשב כאלו יוצא מן הנחל שהוא שורש השפע, וידוע כי הר סיני שם היה התחלת השפע.

"ותדע עוד להבין כי המשך הדבר הוא בשלשה, כי הקו שיש בה המשך יש בו שלשה גבולים התחלה אמצע סוף, ולכך כאשר (אמר) [מלמד] לבן בנו תורה, אשר יש כאן שם התחלה ואמצע וסוף, כי אין שם התחלה רק בענין זה, ולפיכך נחשב כאלו קבלה מהר סיני שהוא התחלה ועד הסוף הוא סוף כל הדורות, כי השפעת תורתו מתחבר עם התחלה שהוא סיני, כי סיני הוא התחלה והולך ומתדבק עם הסוף.

"ועוד יש לך להבין דברי אמת כי הקו שנמשך ביושר יש בו שלשה חלקים אשר אמרנו, [התחלה] ואמצע וסוף כמו שביארנו זה במקומות הרבה, ומפני כי יש לו המשך לתורה, זאת נחשב לו כאלו נמשך עד התחלה וכאלו קבלו מהר סיני ומשם כאלו נמשך עד הסוף של כל הדורות, מאחר שיש לתורה זאת המשך, ואלו דברים עוד יותר עמוקים ודי בזה להבין דברי חכמים".

[ולעצם החילוק בין הלימוד עם הבנים ללימוד עם בני בנים ובדיניהם, עיין באריכות בשל"ה הקדוש "ווי העמודים" פרק ז.]

תוכן העניינים

קונטרס קבלת התורה - אבות ובנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה