אור ברסלב
קונטרס סדר ישראל שולחן עורך

קונטרס סדר ישראל

שולחן עורך

כורך

עה. כתב הרמב"ם (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ח) ואימתי צריכין הסיבה? בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבעה כוסות האלו, ושאר אכילתו ושתייתו אם היסב הרי זה משובח ואם לאו אינו צריך.

עו. חכם עיניו בראשו שלא ימלא כרסו מהסעודה וישאיר מקום לאכילת האפיקומן, שהרי אם שבע עד כדי כך שקץ באכילת האפיקומן לא יצא ידי חובה.

עז. הרוצה לשתות יין בתוך הסעודה אם רגיל לשתות בסעודה א"צ לברך שוב בופה"ג, ואם אינו רגיל לשתות בסעודה צריך לברך שוב, משום שכונתו בקידוש היתה לפטור רק את הכוס השניה (משנ"ב סי' תעג סק"ה).

עח. מנהגינו שאין לאכול בשר צלוי בליל הסדר שמא יאמרו בשר פסח הוא ונראה כאוכל קדשים בחוץ, ואפילו בשר שנצלה בקדרה בלי מים אין לאכול מפני מראית עין, שלא יטעו להתיר גם צלי אש, ורק לחולה קצת יש להתיר (שו"ע סי' תעו, משנ"ב סק"א).

עט. מצות אכילת מצה. אף שמן התורה חייב באכילת כזית, מ"מ כל האוכל מצה בלילה זה מעבר למה שחייב, על כל אכילה מקיים מצות עשה מן התורה, כן כתב האור לציון (ח"ג עמ' קסז) שמה שחייב מן התורה זה רק כזית, אבל מי שאוכל יותר מקיים מצוה, ולכן אין לאדם להרבות במאכלים ותבשילים, ויש להליץ על כך ממה שכתוב בהגדה הלילה הזה כולו מצה. וכן הביא המשנ"ב (סי' תעה ס"ק מד) בשם הגר"א שיש מצוה באכילת מצה כל שבעת הימים ומקיים מה שכתוב "שבעת ימים מצות תאכלו".

השולחן עורך רומז לנו שעל כל אדם ללמוד "שולחן ערוך" שהם ההלכות הנחוצות לכל אדם יום יום, והם: הלכות ברכות, שבת, בשר וחלב וכדו'. אדם שאינו לומד הלכות אינו יודע כיצד לקיים את המצוות. כתוב בתהלים (פז, ב) "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" ודרשו חז"ל, אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה, יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות שאין לומדים בהם הלכה. נמצא שהלימוד החביב ביותר בעיני ה' יתברך הוא לימוד ההלכות, ועל כן כתוב בתנא דבי אליהו כל השונה שתי הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, כיון שע"י לימוד ההלכות יודע כיצד לקיים את המצוות.

תוכן העניינים

קונטרס סדר ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה