אור ברסלב

קונטרס סדר ישראל

כורך

מרור

הקדמה: ישנה מחלוקת בין חכמים להלל הזקן האם אוכלים את קרבן פסח, מצה ומרור, כל אחד בנפרד או ביחד? דעת חכמים שצריך לאכול כל אחד בפני עצמו , ואילו הלל הזקן היה כורכן ואוכלם בבת אחת. וכיון שלא נפסקה ההלכה כאחד מהם – נוהגים לעשות גם כדעת הלל הזקן. ולכן לאחר שאוכלים את ה"כזית" מצה, ואת ה"כזית" מרור, אחד אחרי השני, לוקחים כזית מצה וכזית מרור נוספים כורכים אותם יחד מוסיפים עליהם מעט חרוסת ואומרים, מצה ומרור בלא ברכה, זכר למקדש בימינו יחודש, כהלל הזקן שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת, לקיים מה שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו".

עא. מיד אחר אכילת המרור יקח כזית מצה מהמצה השלישית (אותה ששמט מתחת ידו לאחר ברכת המוציא) וכזית מרור יכרוך אותם יחד יטבול בחרוסת ויאמר זכר למקדש כהלל וכו' ויאכלם בהסבה.

עב. אף שלכתחילה צריך להסב באכילת הכורך, מ"מ בדיעבד אם לא הסב אין צריך לחזור מפני ש- דעת רבינו יחיאל אחיו של הטור שהכורך אינו צריך הסבה כיון שאוכלים עימו מרור, ומרור לא צריך הסבה. ואילו בעל ספר המנהיג סובר שצריך הסבה כיון שאוכל מצה, וכדבריו פסק השו"ע בסימן תעה ס"א. בדיעבד כשלא הסב אפשר לסמוך על רבינו יחיאל, בצירוף דעת הראבי"ה שבימינו אין צריך להסב כלל.

עג. באכילת הכורך א"צ לנער את החרוסת מן החסה קודם האכילה כשם שצריך לנער באכילת המרור, ואם שכח לטבול את ה"כורך" בחרוסת ואכלו בלא טיבול כלל יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולאכול כלל (הגש"פ אוצ"י עמ' קיט). ולמנהג האשכנזים גם בכורך צריך לנער את החרוסת מעל הכריכה כמו במרור שאכל מקודם (משנ"ב סי' תעה ס"ק יז).

עד. כמובן גם בכורך צריך עורך הסדר לדאוג לתת לכולם כזית חסה מן השקיות שהכין, כמו שכתבנו לעיל .

ה"כורך" מזכיר לנו שצריך לכרוך את העוה"ז עם העוה"ב. וזה אומר שאת כל הגשמיות יש לקדש ולהפוך לרוחניות, ואז נמצא שכורך את העוה"ז עם העוה"ב. ולדוגמא: מיד לאחר ה"כורך" ניגשים ל"שולחן עורך" והרבה מטעמים יש בשולחן עורך, ועוד שכולם רעבים ומחכים לאוכל, אם רגע אחד לפני שיאכל יחשוב בליבו ויאמר, אני אוכל כדי שיהיה גופי בריא וחזק לעבודת ה', אזי כל אכילתו מצוה, וכן בשאר ימות השנה כאשר אוכל או שותה יכוין שאוכל כדי שיהיה גופו בריא וחזק לעבודת ה'. וכן כאשר הולך לישון, אם רגע אחד קודם השינה יכוין שהולך לישון כדי שיהיה גופו בריא וחזק לעבודת ה', אזי כל רגע שישן מקיים מצוה, ואם לא יחשוב כן הרי זה זמן מבוטל. ואם יעשה כן בכל פעולותיו נמצא שהוא עבד ה' אמיתי, כיון שלא נהנה לעצמו כלום וכל הנאותיו הם לעבודת הבורא, ועל הדרך הזו זקף רבינו הקדוש אצבעותיו כלפי מעלה בשעת מיתתו ואמר גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי מהם אלא לש"ש (טור סימן רלא). ומבואר שהוא בעצם נהנה, אלא שנהנה לשם שמים, שאת כל החומר הוא קידש לעבודת ה', ואת זה בא להזכיר לנו הכורך.

תוכן העניינים

קונטרס סדר ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה