אור ברסלב

קונטרס סדר ישראל

קדש

דיני הסבה

יט. שלוש ברכות יש בקידוש. 1 . בורא פרי הגפן. 2. אשר בחר בנו, וחותם מקדש ישראל והזמנים. 3. ברכת שהחיינו.

אברך צעיר שאל את הרב אלישיב זצ"ל. אחרי כל ההכנות שיש לפסח, הן בהכנת המצה והן בנקיונות והן בקניות, כיצד אפשר להכנס לחג בשמחה עם כל העבודה הרבה? ענה לו הרב, זו ממש לא בעיה! שאל האברך מה זאת אומרת לא בעיה, העבודה הכי קשה זה להכנס לחג בשמחה. ענה לו הרב את השמחה כבר מקבלים בקידוש. שאל האברך מה זאת אומרת בקידוש היכן זה כתוב, ענה לו הרב אם תתבונן טוב במה שאתה אומר בקידוש תגיע לשמחה, בקידוש אומרים "אשר בחר בנו" כמה שמחה צריכה להיות לאדם על אשר הקב"ה בחר בו להיות לו לעבד.

כ. כוס ברכת הקידוש היא הכוס הראשונה מארבעת הכוסות. בכוס זו יש לעורך הסדר ולשאר המסובין לכוין ארבע כוונות נחוצות.

1. למנהג הספרדים בלבד יש לכוין לפטור בברכה זו את הכוס השניה לאחר ברכת גאל ישראל.

2. לכוין לקיים מצוות ארבע כוסות (שהרי מצוות צריכות כוונה).

3. לכוין לצאת ידי חובת קידוש.

4. המקדש יכוין להוציא את השומעים ידי חובה, והשומעים יכוונו לצאת.

כא. בברכת שהחיינו שבקידוש יכוין לפטור את המצה והמרור שאוכל בסדר לאחר מכן.

כב. נכון להודיע לנשים לא לברך ברכת שהחיינו בהדלקת הנרות. ואם ברכו יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו שבקידוש ואין זה נחשב הפסק, כיון שברכה זו באה גם על מצה, מרור וסיפור יציאת מצרים (חזו"ע פסח עמ' כה).

כג. אם שכח לברך ברכת שהחיינו ונזכר לאחר שברך ברכת גאל ישראל בסוף ההגדה אין לו לברך שוב, ומה שאמרו זמן (שהחיינו) אומרו אפילו בשוק זה רק בסוכות, ולא בפסח ושבועות. והטעם הוא כיון שאומר בברכת גאל ישראל "והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור" (חזו"ע קדש סעיף לד). ולמנהג האשכנזים אם שכח לברך ברכת שהחיינו בקידוש יכול לברך מתי שנזכר בכל החג (משנ"ב תעג סק"א).

כד. כתוב בחזו"ע פסח (עמ' לא) מנהגנו לאכול ביצה שלוקה אחר הקידוש ואומר זכר לקורבן חגיגה. ואח"כ מברך ברכת בורא נפשות רבות קודם הכרפס. שבאופן זה אין ברכת המזון פוטרת את הביצה מברכה אחרונה כיון שאינו סמוך לסעודה. והוא הדין לבכור שהתענה, אם רוצה יכול לאכול אחר הקידוש מצה עשירה ולברך אחריה על המחיה.

כה. לכתחילה יש להקפיד לשתות בקידוש רביעית יין, משום שמצד הדין צריך לעשות את הקידוש סמוך לסעודה, והרי סיפור יציאת מצרים נמשך זמן רב, ושתיית רביעית יין נחשבת כסעודה. אולם אין זה מעכב כיון שסיפור יציאת מצרים הוא צורך הסעודה.

כו. טוב וראוי שכל אחד ימזוג לחבירו כדרך בני חורין.

נכון להעיר כאן את שאלת האור לציון (ח"ג עמ' קנו). שמשתיית הכוס הראשונה ועד הכוס השניה עובר שיעור עיכול שהוא כחצי שעה כמ"ש בכה"ח (סי' קפד אות כט), וא"כ מי פוטר את הכוס הראשונה מברכה אחרונה. ונשאר בצ"ע.

תוכן העניינים

קונטרס סדר ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה