דיני הסבה
הקדמה: חלק ממצות ליל הסדר צריכות להעשות ב"הסבה". הסבה פירושה: שנשען על צד שמאלו. יש אנשים המטים את גופם באויר לצד שמאל ושותים, ושוגים הם! כי אין זו דרך חרות אלא דרך סבל. אלא אם יש לו כסא עם ידיות – ישען על הידית השמאלית, וטוב להדר לשים כרית. ואם אין לכסא ידיות, יסובב את הכסא באופן כזה שהמשענת האחורית תהיה לצד שמאלו, וישען עליה.
כדאי שלפני תחילת הקידוש ישאל עורך הסדר את הילדים ואת שאר המסובים מדוע שותים את היין בהסבה. ואם אינם יודעים, יסביר להם את הטעם, משום שבלילה זה אנו מראים שאנו בני חורין ובני מלכים, ואנשים מכובדים שותים בהסבה. בשאלה זו מרויחים שלושה דברים. 1. הילדים נשארים ערים ומשתתפים בסדר. 2. מספרים ביציאת מצרים. 3. מזכירים לכולם לעשות הסבה. (מתוך החוברת חמש דקות תורה. להרב רונן חזיזה שליט"א)
טו. מנהג הספרדים הפוסקים כהשו"ע חיוב ההסבה הוא באכילת ארבע כזיתות של מצה, וכן בארבע כוסות של יין. וכל שלא הסב במקום שהיה צריך להסב צריך לחזור לאכול מצה או לשתות יין (חוץ מב"כורך" כמו שנכתוב לקמן) (שו"ע סי' תעב ס"ז).
טז. למנהג הספרדים גם נשים אוכלות ושותות בהסבה, ובדיעבד שלא הסבו בין בארבע כוסות ובין באכילת המצה אינן צריכות לחזור ולשתות או לאכול בהסבה (הגש"פ אוצ"י עמ' עג). ולמנהג האשכנזים הנשים לא נהגו להסב (רמ"א סימן תעב ס"ד).
יז. למנהג האשכנזים המברכים על כל כוס וכוס אם שתה בלא להסב אין כדי שיחזור וישתה, ונכון שקודם שמברך על כוס ראשון יהיה בדעתו לחזור ולשתות בין הכוסות הראשונות, ואז אם ישכח לשתות בהסבה יוכל לחזור ולשתות בלא ברכה (משנ"ב סי' תעב ס"ק כא). ורק אם שכח להסב באכילת המצה יחזור ויאכל הכזית מצה בהסבה בלא ברכה (משנ"ב ס"ק כב).
יח. ההסבה צריכה להיות על צד שמאל דוקא, ואפילו איטר (שמאלי) שרגיל לכתוב ולעשות כל מלאכתו בשמאל יסב על צד שמאל. ומי שהסב על צד ימין, הרי זה כאילו לא הסב כלל ולמנהג הספרדים צריך לחזור ולשתות בהסבה (הגש"פ אוצ"י עמ' עג).