אור ברסלב
קונטרס סדר ישראל מצוות ארבע כוסות

קונטרס סדר ישראל

מצוות ארבע כוסות

הקדמה

א. חכמים תיקנו שתיית ארבע כוסות בליל הסדר כנגד ד' לשונות של גאולה, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. הכוס הראשונה, לקידוש. השניה, בסוף ההגדה לאחר ברכת גאל. השלישית, על ברכת המזון. והרביעית, על ההלל.

ב. גם נשים חייבות בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר ובכל מצוות ליל הסדר (שו"ע סי' תעב סי"ד).

ג. מצוה לתת יין גם לקטנים שהגיעו לחינוך (בערך גיל 6) ומבינים בסיפור יציאת מצרים, ודי שישתו רוב רביעית (שו"ע סי' תעב סט"ו).

ד. מצוה לקחת יין אדום לארבע כוסות, ומנהג הספרדים לקחת יין אדום אפילו אם הלבן משובח ממנו. ואם חושש ששתיית היין תגרום לו להפרעה בקיום הסדר יש להעדיף מיץ ענבים אדום אף לכתחילה ואף שהוא מפוסטר. באור לציון (ח"ג) כתב שאם קשה לו עדיף לערב חצי יין וחצי מיץ ענבים. ונמצא שסדר העדיפיות כך הוא: יין אדום או מיץ ענבים אדום, יין שנעשה מצימוקים שנשרו שלושה ימים מעת לעת, או יין לבן (הגש"פ אוצ"י עמ' ע).

ה. מדוע יין או מיץ ענבים אדום עדיף? מפני שכתוב "אל תרא יין כי יתאדם" מבואר שאדום זו מעלה וחשיבות. (שו"ע סימן תעב סי"א), וכן זכר לדם שהיה פרעה שוחט תינוקות בני ישראל.

ו. שיעור הכוס, כתב בשו"ע (סי' תעב ס"ט) שיעורו רביעית (86 גרם) וישתה כולו או רובו. וביארו הראשונים כולו לכתחילה או רובו בדיעבד. ודין זה מתייחס לכוס שמחזיקה רביעית, אבל בכוס גדולה די שישתה רביעית כשהוא רובו אפילו לכתחילה (חזו"ע עמ' טז סכ"ג).

ז. בכוס הראשונה והרביעית יש להקפיד לשתות שיעור רביעית (86 גרם). בכוס הראשונה כדי שיחשב לו קידוש במקום סעודה, ובכוס הרביעית כדי שיוכל לברך ברכה אחרונה.

ח. שוטפים (מבחוץ) ומדיחים (מבפנים) את הכוס, ואם היא נקיה אינה צריכה שטיפה, אך טוב לשוטפה ע"פ הסוד.

ט. למנהג הספרדים הפוסקים כדעת השו"ע (בסימן תעד ס"א) אין מברכים ברכת בורא פרי הגפן בליל הסדר אלא פעמים בלבד. 1. על כוס הקידוש. 2. על הכוס השלישית שאחר ברכת המזון. ולמנהג האשכנזים הפוסקים כדעת הרמ"א (סימן תעד ס"א) מברכים על כל כוס מארבעת הכוסות ברכת בורא פרי הגפן.

י. ברכה אחרונה על היין, בין לספרדים ובין לאשכנזים מברכים פעם אחת בלבד, אחר הכוס הרביעית שאחר ההלל.

למנוע מכשול למנהג הספרדים

יא. חשוב לדעת. לדעת מרן השולחן ערוך אי אפשר לברך על כל יין או מיץ ענבים ברכת בורא פרי הגפן, אלא רק על יין או מיץ ענבים "שרובו יין" דהיינו שיש בו לפחות 51% יין, ויין שיש בו פחות משיעור זה אינו יין והמברך עליו הרי הוא נכנס בספק ברכה לבטלה לדעת השו"ע. אנו מעירים זאת כיון שרבים מן הציבור אינם יודעים זאת, ובתמימות חושבים שכל מיץ ענבים או יין זול שיש על מדף הקניות כשר לקידוש והבדלה וקונים, ואין זה נכון כלל, וזה על אף שכתוב על כל בקבוק בגבו שהיין כשר לקידוש והבדלה גם לדעת מרן הבית יוסף. ועל אף שכשרות היין היא של בד"ץ כזה או אחר. אין לסמוך על זה, ואין לברך על יינות אלו בורא פרי הגפן. וכמו שכתבנו שרק יין או מיץ ענבים שרובו יין אפשר לברך עליו ברכת בורא פרי הגפן.

יב. חבל מאוד שבערב קדוש זה של ליל הסדר יכשל האדם בברכות לבטלה על יין שברכתו "שהכל נהיה בדברו" לדעת מרן השו"ע, ועוד שאם שותה יין שאינו כשר לברכה, נמצא שלא קיים מצות ארבע כוסות, שהרי שתה מים ולא יין. על כן צריך להזהיר את הציבור על כך כדי למנוע מכשול, שהרי המון העם כשרואים כשרות של בד"ץ על הבקבוק מיד קונים בחושבם שהוא כשר לברכה, ואין זה נכון.

ידוע המעשה עם רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שהוזמן לסדר קידושין בחתונת אחד מתלמידיו וכשבקשו מאנשי האולם להביא יין לא מצאו יין כשר לברכה לדעת השו"ע, ולא נמצא אלא בקבוק אחד שהיה בחותמו של הבד"ץ, ורבינו ברך על אותו יין ברכת שהכל.

יג. היינות הכשרים לברכה נכון להיום לדעת מרן השו"ע הם:

1. "יקבי אפרת" - בשיחה שהיתה לי עם הרה"ג דוד טהרני שליט"א פוסק ומפקח בכשרות בד"ץ "יורה דעה" של הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א נאמר לי שבמיץ ענבים של "יקבי אפרת" יש כיום 80% יין, וישנם יינות שיש בהם אפי' יותר מ- 80% וכשרים לברכה לדעת השו"ע, על אף שיש להם כשרות של בד"ץ העדה החרדית (ומה שפורסם בשם הגאון הגדול הרשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א שיש במיץ ענבים שלהם 57% יין, הוא נכון למה שהיה עד לפני כמה שנים).

2. "כרמל מזרחי" - יינות של "כרמל מזרחי" שהגאון הגדול רבינו עובדיה יוסף זצ"ל אמר זאת כמה וכמה פעמים בשיעורו בלויין שכשרים לברכה.

3. "יקבי הגולן" - בשיחה שהיתה לי עם הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א אמר לי שגם "יקבי הגולן" כשרים לברכה לדעת מרן השו"ע, אלא שאינם מפוסטרים וצריך ליזהר ממגע גוי או מחלל שבת בפרהסיא.

4. "בציר" של בד"ץ "בית יוסף" - , וכן כל מיץ ענבים או יין של בד"ץ "בית יוסף" מכל יקב שהוא כשר לקידוש והבדלה וברכתו בורא פרי הגפן.

5. "יורה דעה" - כל מיץ ענבים או יין שתחת הכשרות של הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א בד"ץ "יורה דעה" כשר לקידוש והבדלה וברכתו בורא פרי הגפן, כפי שמסר לי הרה"ג דוד טהרני שליט"א.

יכול מאוד להיות שישנם יותר יקבים כשרים, ואנחנו כתבנו רק את הדברים הידועים לנו.

"ואין למו מכשול" למנהג האשכנזים

יד. למנהג האשכנזים הפוסקים כדעת הרמ"א (סימן רד ס"ה) רוב ככל היינות ומיצי הענבים המצויים בשוק שתחת כשרות בד"ץ כזה או אחר אפשר לברך עליהם ברכת בורא פרי הגפן, כיון שלדעת הרמ"א גם אם יהיה בהם 18% יין והשאר מים ברכתם בורא פרי הגפן. ולפי"ז גם אם מוצאים מיץ ענבים זול על מדף הקניות, אפשר לברך עליו ברכת בורא פרי הגפן והוא כשר לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר, וזה משום שהבד"ץ למקהלות האשכנזים פוסקים כהרמ"א לכן הם מחייבים מכל יקב שרוצה את כשרותם שיהיה ביין לפחות 18% יין.

תוכן העניינים

קונטרס סדר ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה