אור ברסלב
קונטרס יבוא עזרי פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) › ז. אמצעים

קונטרס יבוא עזרי

פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) · ז. אמצעים

ו. כשרונות

גדר הנושא אשה לשם ממון

אמרו חז"ל (קידושין ע.): "כל הנושא אשה לשם ממון, הוויין ליה בנים שאינם מהוגנים וכו', וממונם אבד".

ונראה דהיינו אם נושא אשה שאינה הוגנת לו, רק משום שהיא בעלת ממון. או שמתעכב מרצונו מלישא אשה, למרות שכבר הגיע לפרקו, רק משום שאינו מקבל את סכום הממון שחפץ וסובר לקבל מאבי הכלה.

אך אם מוצא בקלות אשה שהוגנת ומתאימה לו, והיא גם עשירה, ומכוון בזה כדי שיוכל ללמוד תורה ביישוב הדעת, עליו לא נאמרו הדברים (עי' ש"ע אבה"ע סי' ב' ס"א בהגה. ויבי"א ח"ו אה"ע סי' יד אות ח', במוסגר. וראה לקמן).

הגר"א (שם סק"ו) לומד שאם בלי הממון לא היה נושא אותה, מקרי נושא לשם ממון.

החתם סופר (בתשובה אבה"ע סי' ק"נ) כותב שאסור לאדם לעגן [לעכב] עצמו ולהמתין עד שימצא אשה שתתן לו ממון, משום הרהור.

הבאר היטב בסי' הנ"ל (סק"ג) כותב שאם נותנים לו הממון ברצון טוב שרי [מותר], אך לעגן [לעכב] כלתו בשביל זה, או לעגן עצמו ולהמתין שתתן לו ממון אסור, ועליהם נאמר: "כל הנושא לשם ממון" וכו'.

ב"ספר חסידים" (עמ' קכ"ו בנד"מ) כתוב: הנושא אשה לשם ממון אפילו שקרוביה רעים, עתיד להיענש, מפני שרוב בנים דומים לאחי האם, והוא גורם שבניו יהיו כמותם.

וכתב הרמ"א (שם) : "לא יעגן כלתו משום זה [הנדוניה], ולא יתקוטט בעבור נכסי אשתו, ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שהאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר וכו', אלא כל מה שיִתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב, ואז יצליח" (ב"י בשם א"ח).

והוסיף על זה מרן החזו"א באגרותיו (ח"א אות קסז): ההבטחה שמבטיח הרמ"א, וודאי שעדיפה היא מן ההשתדלות. ע"ש. ישמע חכם ויוסף לקח.

חובת ההורים לבניהם, ושלא לכפות יותר מדי

כתב בספר "שובע שמחות" (ח"א עמ' לה, וכ"ה ב"חופה וקידושין" עמודים לו, סב) שמרן מלכא שליט"א תמיד מזהיר על זה בשידוכין, דמחד גיסא אין להכריח את הצדדים ליתן יותר ממה שהם יכולים, שיש לחוש לזה לממון שלא ביושר, שאין רואים בזה סימן ברכה. [א"ה: וגם שמענו על משפחות מסוימות שממש קרסו וחלו משום שלא יכלו לעמוד בהתחייבויות שנכפו עליהם בשידוך].

ואמנם מאידך גיסא בוודאי שעל ההורים של החתן והכלה לעשות מאמץ ולחסוך ממאכלם ופתם כדי שיוכלו להשיא את ביתם או בנם, ובפרט אם החתן הוא בן תורה שתורתו אומנותו.

ומותר ליתן ממעשר כספים עבור הבן, ודעת מרן מלכא שליט"א שהאב יכול כמה שנים קודם החתונה לחסוך את רוב כספי המעשר [אך לא כולם], ולייחדם בחשבון בנק עבור הוצאות חתונת בנו. וגם עבור נישואי הבת יכולים לחסוך כאמור.

[ובספר 'מעשה הצדקה' (עמ' יב) כתב שדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שיש לנהוג כן רק מזמן שמצא בנו כלה בפועל. ע"ש. וע"ע מש"כ בזה ידי"ן הרה"ג ר' אברהם ישראל שליט"א בספרו "צדקה וחסד" ריש פי"ג].

וכמה כואב הלב לראות בני ישיבה שאין ההורים עוזרים להם כדבעי, כאשר על שולחנם עולים מדי יום סעודות כיד המלך. ומרן הש"ע (אבה"ע סי' נח, סע' א') כתב: ציוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לביתו וכו', המשיא את ביתו וכו' אם היה עשיר, הרי זה ראוי ליתן לה לפי עושרו. ע"כ. ע"ש עוד.

[וע"ע בקובץ 'שלמי אליעזר' ענף ו' שהאריך בזה טובא, נדפס בקובץ מבקשי תורה כרך ה' קובץ כג עמ' מו].

מעלת הסיוע להכנסת כלה

בספר "אנשי קודש" (עמ' קכא) כתב: שמעתי מפה קדוש של הגאון הצדיק רבנו אלעזר אביחצירא שליט''א, נכד רבנו הקדוש המנורה הטהורה באבא סאלי זיע''א, שאמר, כיום המצוה הגדולה לקיים מצות צדקה היא לעזור להכנסת כלה, ועל ידי זה מסייעים להקים בתים נאמנים בישראל [וכ"ה בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תקס אות יז) בשם הגר"א, ושהגר"א עצמו ביטל ת"ת כדי לעסוק במצוה זו. ע"ש. וכן נפסק בש"ע יו"ד סי' רמט סע' ט"ו]. כי יש דרישות כספיות משני הצדדים, והוצאות רבות וקשה לעמוד בנטל הכבד, והמסייע להכנסת כלה, הרי זה במקום הוצאת המת (עי' כתובות יז).

ומכאן יש ללמוד שיש חיוב על בני המשפחה הקרובים והרחוקים לסייע למשפחותיהם להשיא את [בניהם ו]בנותיהם בכבוד גדול. ואם כל קרובי המשפחה ישתדלו לגייס [למשל] אלף דולר, הרי זה מקל על כולם, וכולם עוזרים לכולם, וכולם מקימים בתים לתפארת.

ובזה מקיים את דברי הנביא (ירמיה כט, ו): ''קחו נשים והולידו בנים ובנות, וקחו לבניכם נשים, ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות''. וחז''ל (כתובות נב:) דרשו בפסוק זה שיש מצוה לעזור בכסף ובתכשיטים כדי שיוכלו להינשא. ע"כ.

ובקובץ מבקשי תורה (שם) מובא שעיקר החיוב הוא על הילדים הנשואים, אחֵי החתן המיועד, לעזור להוריהם בעול הכספי בזה, אפ' מכספי מעשרותיהם, והוא מדין הכרת הטוב. ע"ש. והקרוב קרוב קודם.

ויש שכתבו שביותר מחויב בזה אבי האב [הסבא], דבני בנים הרי הם כבנים. (עי' שו"ת שאילת יעקב ח"א ס"ס מד).

והאוסף צדקה עבור חתן עני, מסתבר שיכול לומר שאוסף עבור "הכנסת כלה" [ואין בזה משום דובר שקרים], הגם שלצד הכלה לא חסר, כי היינו הך. (ס' תתן אמת ליעקב פ"ה ס"ב בשם הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל).

מקום המגורים

ידוע הוא שמבחינה כלכלית בד"כ קל יותר להסתדר ביישובים קטנים או מתפתחים. אמנם, לגבי יציאה ליישובים מתפתחים (מבחינה תורנית), טוב לשקול הדבר עם אדם גדול, שיבחן אם מתאים להם לדור במקום קטן רחוק ממרכזי התורה הגדולים.

אמנם בדרך כלל, יש מעלה גדולה במקומות התורה שביישובים הנ"ל, מפני שהלומדים חדורים בהרגשה שהם בונים מרכז תורני נוסף, וזה מדרבן אותם להתאמץ בלימוד תורה.

יתר על כן, הריחוק משאון העיר מסייע לרגיעה ולשלוות נפש, ומשחרר מקשיים ונסיונות למיניהם, גם מבחינה כספית. ובפרט אם בני הזוג ניחונים בכישורים המתאימים לזיכוי רבים, בהסכמת הרבנים כמובן, במקומות אלו- יוכלו בד"כ לבטא ולהגשים את עצמם יותר.

בכל מקרה יש להימנע בהחלט מלגור בבית חמיו, וכבר הזהירו בזה גדולי הפוסקים מכמה טעמים.

סיכום

סיכום

יש להיזהר עד מאוד שלא לבחור אשה מתוך שיקולים כספיים, אלא יש לבחור אשה המתאימה לו במידותיה והשקפותיה, ובמקום שיש גם אמצעים כספיים, אפשר לצרף זאת לשיקולי ההחלטה. אך אין לוותר בשום פנים על דברים עקרוניים בשל כך, או לעכב בשל כך את הזיווג, כי התנאים החומריים אינם משמשים בשום אופן תחליף לאישיות, למידות טובות וליראת שמים טהורה.

אם אין לאדם אפשרות להסתדר גם באופן מינימאלי, כגון: הוצאות חתונה צנועה, דירה שכורה וריהוט בסיסי, יכול הדבר להיות לעתים תנאי מעכב שידוך, אם הוא עדיין צעיר יחסית.

אולם לפעמים יש לשקול בכל זאת את ההצעה לחיוב, אם יש אפשרות להסתדר כנ"ל ע"י מגביות ונדיבים בעם. וכמובן, מצוה גדולה לסייע בהקמת הבית, לכל מי שיש בידו היכולת לעזור, ואין לך מעלה גדולה מהכנסת כלה לחופה. (ועי' שו"ת התעוררות תשובה, אבה"ע סי' ד').

בת עשירים, יתרון או חסרון?

יש לזכור, כי בעלי האמצעים הורגלו לרוב לאורח חיים של רווחה, ויתכן שהרבה ביטול תורה יגרם בשל כך, ואף נזק רוחני רב עלול להיגרם בעטיים של חיי עשירות.

מובא בספר "לשכנו תדרשו" בשם רבינו "הקהילות יעקב" (עי' קריינא דאגרתא ח"א אגרת פט, ובאורחות רבינו ח"א עמ' רסט) שבת־עשירים זה בד"כ חיסרון, כי לדרישותיה אין סוף, ובמשך הזמן גם הוא מתרגל למושגיה, ואחד מחזק בזה את השני, ויוצא מזה קלקול גדול. ואמר, שאין זה חידוש שלו, כי הגאון רבי ישראל סלאנטר ז"ל אמר זאת. והוסיף, שלכל היותר יש מעלה בחותן שיוכל לסייע קצת בשעת הדחק. (הובאו דבריהם ב"אהליך יעקב" עמ' 13).

ובמכתב מאת מרן הגאון הרב שך זצ"ל (מכתבים ומאמרים ח"ב אגרת פט) כתב למאן־דהוא שבנו הגיע לפרקו, וזת"ד: ...כפי הניסיון שיש לנו שהעיקר מה שיש לבחור הוא שתהיה בת תלמיד חכם המחונכת עם השקפות טובות, שזה משפיע אח"כ על הילדים לחנך אותם גם כן בדרך התורה, ומתוך זה אין לה תביעות מבעלה על מותרות שלא תמיד אפשר למלאותן, מה שאין כן אם היא בת־עשיר, שהיא רגילה לחיי מותרות, וע"י זה גורם, שאם הבעל רוצה להמשיך בלימוד, מוכרח להפסיק.

ובאמת ההצלחה והעושר מן השמים הם, ואין בטיחות כשמתחתנים עם עושר שזה יהיה תמיד, והרי זה גלגל חוזר. ולכן עצתי ודעתי, שרק לזה צריכים לשאוף: שבנו ישא בת תלמיד חכם, ומשפחה של בני תורה, וה' יתן שיִרווה הרבה נחת ממנו, ויתברך מן השמים בכל הטוב. ע"כ המכתב.

תוכן העניינים

קונטרס יבוא עזרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה