אור ברסלב
קונטרס יבוא עזרי פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) › ד. משפחה (ייחוס)

קונטרס יבוא עזרי

פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) · ד. משפחה (ייחוס)

ג. חינוך והשקפות

חשיבות המשפחות

בגמרא (פסחים מט:) האריכו הרבה במעלת בת תלמיד חכם, ואמרו: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד חכם. ע"ש. וכן נפסק במרן השולחן ערוך (אבה"ע סי' ב' סע' ו'): לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא ביתו לתלמיד חכם וכו'. ע"ש. ודין זה נאמר גם בזמן הזה ("חופה וקידושין" עמ' נא).

לעומת זאת, לא הזכירו מעלת בנו של תלמיד חכם. כמו כן נזכר (סוטה ב): "בת פלוני", ל"פלוני". בבחור ישנה חשיבות עיקרית לתכונותיו הוא, ואילו אצל הבת יש גם חשיבות רבה למשפחה – "בת פלוני".

בעיקר יש לחפש משפחה המצטיינת באהבת תורה, יראת שמים, והמידות שהם סימני ההיכר של עם ישראל: "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים". כמו כן, חשוב שלא תהיה המשפחה בעלת ריב ומדון, או מחזקת באיבה ושנאת חינם (עי' ש"ע שם).

ראוי להתייעץ בעניין חשיבות המשפחות עם בעלי ניסיון, מאחר שקשה להגדיר עניין זה בכללות. בקשרי נישואין ישנם גם פרטי הלכות בעניין בנים למשפחות לא דתיות, גרים וכדומה. באלו ודאי שיש לשאול תלמיד חכם. [ברור שאצל בעלי תשובה נושא המשפחה צריך להיות יותר גמיש, משני הצדדים].

גדר "בת תלמיד חכם"

לענין "בת תלמיד חכם" מפורסמת אמרתו של החזון איש, שכל בת שהתחנכה במוסדות החינוך החרדיים היא בגדר בת תלמיד חכם. אך כבר כתב הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (בקובץ מבקשי תורה, כרך ה' קובץ כג, עמ' ט'), דעם כל זה ישנה חשיבות יותר בבת תלמיד חכם ממש. ע"כ.

ברור, אם כן, שבדרך כלל יש מעלה לבת שאביה אוחז במשרה תורנית, או שהוא תלמיד חכם מובהק, שכן הבת למדה בבית הוריה דרך חיים של בני תורה אמיתיים, והדבר יכול בהחלט להועיל גם בהמשך חייהם המשותפים עם בן זוגה.

וכן כאשר יש לאביה סמכות וכח השפעה לגבי מינויים למשרות תורניות, יוכל הדבר לעזור לקידום החתן הצעיר, במידה שהוא ניחון בכישורים המתאימים.

אף על פי כן, יש לבחון היטב כל הצעה לגופה, ואין להתפתות לִבחור בשידוך אך ורק משום ייחוסו, אם ההצעה עצמה אינה עומדת בדרישות של אשת חיל מוצלחת.

ובפרט כיום, מצויים הרבה בעלי בתים פשוטים יראי שמים, הקובעים עיתים לתורה, שיש להם בנות מצוינות בצניעות, במידות וביראת שמים טהורה, שיכולות לשמש כעזר לתורה ועבודת ה' בקדושה וביישוב הדעת, ופעמים גם יותר מבנות תלמיד חכם.

אם נראה לבחור שיהיה לו יותר ישוב הדעת, ויהיה לבו פנוי יותר לתורה ולעבודה, בקחתו בת ירא שמים פשוט, מאשר אם יקח בת של גדול בתורה, יבחר את האשה ההוגנת אשר ליבו נוטה שיהיה לו עימה ישוב הדעת, ויהיה לבו פנוי לתורה. ("חופה וקידושין" עמ' נד, ע"פ החיד"א בברכ"י אבה"ע סי' ב' סק"ג).

גדר "יבדוק באחיה"

נאמר בגמרא (ב"ב קי.) רוב בנים דומים לאחי האם, ולכן צריך לבדוק באחיה. אמנם, גם אם האחים של הכלה אינם אנשים הגונים ממש, עם כל זאת לא תמיד די בזה לבטל את השידוך.

וכבר כתב הגאון הקהילות יעקב זיע"א באחת מאגרותיו (הובא במבקשי תורה כג עמ' נט, ועי' אורחות רבינו ח"א עמ' רסה), שיש לברר אולי נתקלקל האח טרם נתחנך בתורה ויר"ש ונטמע בין הגויים מבלי דעת ענייני תוה"ק, אשר הוא בגדר תינוק שנשבה, שאולי על כיו"ב לא כוונו חז"ל, מאחר שלא ברצונו בחר ברע [והיינו שיש לחקור אחר מהות האחים בפנימיותם]. ובפרט אם יש לה עוד אחים והם כשרים, דמאי חזית שהבנים ילכו ח"ו דוקא אחר המקולקל.

וכיוצ"ב השיב החזו"א זצ"ל שמספיק גם כשאח אחד הולך בדרך הישר והטוב (מעשה איש ח"ג עמ' רלו).

ועוד כתב שם שמה שאמרו בגמרא (שם) רוב בנים דומים לאחי האם, ולכן צריך לבדוק באחי האם, זה מיירי במקום ובזמן שכל הסביבה והרחוב חרדים לדבר ה' [וכדוגמת דורו של משה רבינו, שמנחשון בן עמינדב שבדור ההוא למדנו זאת] ואז כשהאח מקולקל, מוכח שיש כאן איזה שורש רע במשפחה.

אבל בזמנינו שהרחוב מופץ בעיתונים פסולים והרחוב מקולקל, ואין בכוחו של האב לפקח על מהלכי הבן וחינוכו, לכן מקלקולו של האח אין הוכחה שיש איזה פגם במשפחה, ואפשר לגשת לשידוך זה, אם הבחורה הגונה וטובה. ע"כ.

ויתכן שאע"פ שהאחים אינם שומרי מצוות, אפשר שמצד טבעם הם טובים במידות, אלא שהיצר הרע נתגבר עליהם, ותאוות ליבם בידם. וצריך לבדוק אם הם בעצמם אנשים הגונים וטובים, או ח"ו הם מושחתים במידותיהם. וזוהי כוונת חכמינו שאמרו "יבדוק באחיה". (עי' "חופה וקידושין" עמ' כג).

לישא ביתו של מחלל שבת

וכתב ב"שובע שמחות" (שם עמ' כט, וכ"ה ב"חופה וקידושין" עמ' נג) שמותר לישא ביתו של מחלל שבת בפרהסיא, אם היא עצמה יראת ה' ובעלת מידות, ואינה נמשכת אחר הוריה. [ובפרט אם הוריה שמרו על טהרת המשפחה, אף שהם מוגדרים כ"חילוניים"].

ובמקורות שם ביאר, שאם היא עדיין קשורה לבית אביה, וכגון, כשהולכת לשם יושבת עם כל בני המשפחה להתבונן ב"מכשיר הטמא", בוודאי שיש להתרחק משידוך כזה, או לעשות באופן שתתרחק מבית אביה.

ואירע שחתן בן ישיבה שאל למרן שליט"א על שידוך של בעלת תשובה שבאה מבית חילוני, ואמר לו לברר אם ההורים שמרו לכל הפחות טהרת המשפחה, וממילא אין הבת בכלל בת הנדה. ואף שבת נדה מותרת בוודאי לבא בקהל, מ"מ בן תורה [שאינו מתקשה במיוחד בשידוכים] שרוצה להקפיד בזה, יברר כנזכר. ע"כ.

ועיין בספר 'אורחות רבינו' (ח"א עמ' רסח) שכתב שאין להודיע בשידוכים על המדובר [או המדוברת] שהוא בן הנדה, אע"פ שהוא בן הנדה גמור. (וע"ע שו,ת ישיב יצחק ח,א סי' כט).

מרן הגרא"מ שך זצ"ל כותב, וז"ל: מה ששאל מפני החשש אולי הוא מבני נדה, לדעתי להעלות חששות בודאי לא צריכים, אם הבחור או המדוברת עצמם טובים. ורק אם ידוע בברור- כל אחד יעשה כפי המצב. והיינו, שאם הבחור הוא מצויין גדול, זכות התורה יפעל שהכל יהיה טוב, וגם צאצאיו יהיו טובים. ע"כ.

ועוד אומרים בשם החזון איש זצ"ל שנשאל אם להעדיף בת מיוחסת להורים ששמרו טהרת המשפחה, אבל אינה מצויינת במידות כ"כ, או בת להורים שלא שמרו טהרה, אולם היא כלילת המעלות. והרב השיב לבחור בבת המעולה במידות. (הובא בספר "דת והלכה". ע"ש. וע"ע בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' שפט. ועי' בראשית רבה וירא, פרשה נ"ז).

ויש להוסיף שכיום חוזים אנו במו עינינו בזוגות בעלי תשובה יראי שמים השומרים תורה ומצוות במסירות נפש ומדקדקים בקלה כבחמורה, וזוכים לבנים ובנות כשרים וצדיקים (גם אם הורותם היתה שלא בטהרה). וכלל גדול אמרו - אין התורה עוברת בירושה (אבות פ"ב מי"ב), וגדול ממזר תלמיד חכם מכהן גדול עם הארץ (עי' הוריות יג.). ( "אהליך יעקב" עמ' 36).

ואם כן, אין ראוי לנעול דלת בפני השבים, ובכל מקרה יש לדון לגופו, וכפי דעת התורה בכל אחד ואחת.

[בענין גרים, עי' מש"כ בספר חסידים אות שעז. ובענין בנים מאומצים עי' מש"כ ב'אורחות רבינו' ח"ה סי' מד].

תוכן העניינים

קונטרס יבוא עזרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה