אור ברסלב
קונטרס יבוא עזרי פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) › א. התאמה

קונטרס יבוא עזרי

פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט) · א. התאמה

פרק שלישי - הדגשים בעשיית השידוך(פירוט)

חשיבות ההתאמה בין בני הזוג

בענין חשיבות ההתאמה בין בני הזוג מוצאים אנו ב"ספורנו" בפירושו על הפסוק (בראשית ב, כד): "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו, והיו לבשר אחד", וזה לשונו: "ראוי שישתדל האדם לישא אשה הוגנת לו וראויה להדבק בו ... כי לא יהיה דיבוק אמיתי בבלתי דומים, אבל יהיה בדומים לבד, כי אז יכוונו לדעת אחת". (ועי' עוד בזה ברבינו בחיי (בראשית כד ג') באריכות. ע"ש).

חובה זו נלמדת גם ממסכת קידושין (מא.) ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט). ע"פ מצוה זו מציינת הגמרא שיש לבדוק ולהתאים את בן הזוג עוד לפני הנישואין, כדי שאחרי כן לא יתגלו פגמים או תכונות שיגרמו לדחיה רגשית, ולאי קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כלפיו.

התאמה אין פירושה שוויון מוחלט. להיפך, אמרו רבותינו (יבמות ס"ג): "נחות דרגא נסיב איתתא" – רד ממדרגתך לקחת אשה שהיא פחותה ממך, שכן רצוי מאוד שיהיה יתרון לגבר על האשה.

הפרש גדול לטובת הבעל לרוב אינו מפריע, אם כי לפעמים מרגישה האשה שלא בנוח משום כך, כלשון הגמרא (קידושין מ"ט): "מסאנא דרב מכרעאי, לא בעינא" – פי' נעל שגדולה מרגלי, אינני מעוניינת בה.

חשובה ההתאמה בין בני הזוג, ואין חשיבות מיוחדת להתאמה בין הורי הזוג (עיין "שערים המצוינים בהלכה"), אך רצוי להקפיד לכל הפחות שההורים של שני בני הזוג יהיו מסוגלים למצוא שפה משותפת ביניהם.

מוצא, חוג או עדה

"בדרך כלל כל בחור ישיבה וכל בת שנתחנכה בדרך 'בית יעקב' הם בעלי רקע משותף, ויש התאמה לשידוך". בכל זאת, ידוע כי לעתים שינוי אופי, תפיסת עולם ודרך חיים, יכולים להפריע מאוד בהמשך.

וכעין זה אמרו רבותינו (ילקוט שמעוני משלי, ה) "אשרי מי שאשתו מֵעִירו", דהיינו שיש התאמה ביניהם, שהרי היותם מאותו מקום, והוא הדין מאותו מוצא, חוג או עדה, אמנם יוצר רקע וסגנון חיים משותפים החשובים בבנין הבית.

לפיכך, יש להשתדל, במידת האפשר, שהמוצעים לשידוך ישתייכו לאותה עדה, ואף לאותו חוג וקהילה. וכן ישנו יתרון אם בני הזוג למדו במוסדות חינוך המחנכים להשקפות זהות ולשאיפות חיים דומות. (עי' ירושלמי כתובות פ"א ה"ה, ושם קדושין פ"ד סה"ד, ובפני משה שם).

אך בשום אופן אין להגביל ולצמצם את השידוך בנתונים אלו בלבד (חוג או עדה מסוימים), אלא יש לתת את הדגש על ההתאמה הקונקרטית בין בני הזוג, כפי המתבאר לקמן.

התאמה בתכונות

משנה חשיבות קיימת להתאמה בתכונות ובמידות ("האופי"). ברור שישנם הבדלים רבים בין בני הזוג, ועצם השינוי בין זכר לנקבה הוא רב משמעות, ופעמים שניגודים אף משלימים. אך ישנם תכונות שהשוני בהן עלול לגרום להתנגשויות. כגון "תקיפות", שאם שניהם תקיפים ביותר, יתכן שתהיינה הרבה התנגשויות ביניהם ח"ו. או שילוב בין טיפוס שקט וביישן לנמרץ ו"רועש".

לפיכך, מן הראוי לתת תשומת לב לענין זה. חשוב להתייעץ עם אישיות תורנית, שגם מכירה היטב את תכונותיו שלו, שתישקול מה הן תכונות המשודכת המתאימות לו ולמיזגו.

הגיל

באשר לגיל, ראוי שהבעל יהיה מבוגר יותר. אמנם, כאשר הכל מתאים, אם האשה מבוגרת מעט יותר מן הבעל, אין זה בעל משמעות מיוחדת, בפרט אם נפשית הבעל מבוגר מהאשה. זוגות מוצלחים, בהם האשה בוגרת מהבעל, אינו חזיון נדיר, ואפילו אצל גדולי הדור.

ובספר 'הנישואין כהלכתם' הביא בשם האדמו"ר מבעלז זצ"ל, שאם האשה יותר גדולה עד כשנתיים מהבעל, אין בזה קפידה. וכן אמר הגרא"מ שך זצ"ל שאם האשה גדולה מן האיש בשנתיים- אפשר לעשות השידוך (הובא במבקשי תורה שידוכין ג', עמ' רלח). אמנם יש לדון כל מקרה לגופו, כמבואר שם.

כשהבעל מבוגר מן האשה עד עשר שנים אין זה חיסרון, אבל כאשר הוא מבוגר ממנה ביותר מעשר שנים, זו עלולה להיות בעיה. ובמקרים מסוימים [כגון בגיל מתקדם מאוד] ניתן לקיים את השידוך גם באופן זה (עי' תולדות יעקב עמ' שכח בשם הסטייפלר זצ"ל).

במקרים מורכבים יש להתייעץ עם דעת תורה כיצד להציג את גיל המשודכים [ועיין לעיל פרק שני, "איש הקשר"].

וכתב בספר "שובע שמחות" (שם עמ' כג) שאם הכלה בוגרת מעט מהחתן, אין חיוב לגלות זאת, אם לא נשאלו על כך (וכ"כ בשו"ת חבצלת השרון סי' סג). ע"כ.

ובספר 'תתן אמת ליעקב' (עמ' קכב) כתב בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שמתיר לשנות הגיל רק בשינוי קטן, דהיינו אם היא בת עשרים, יכולים לומר שהיא בת תשע עשרה, אבל לא יותר מזה. ובשם הגרש"ז אויירבך זצ"ל כתב שאסור לשנות אף שינוי קטן. ובשם הגר"ב זילבר שליט"א כתב שפשוט הוא שאסור [לשנות] מה שדרך להקפיד.

והביא שם מעשה מהגר"א קטלער זצ"ל בבחור שהיה בגיל שלושים, שהתיר לו לשנות ולומר שהוא בן עשרים ושמונה.

ובספר 'מעשה איש' (ח"ד עמ' רכה) כתב בשם החזו"א זצ"ל על בחור שהיה בגיל עשרים ושש, שיכול להגיד שהוא בן עשרים וארבע, כי הוא כבר נהיה בגיל עשרים וארבע.

התאמה ברמת ההשכלה

באשר להשכלה, אמנם ישנה עדיפות מסוימת אם האיש מוכשר יותר מאשתו, אך היות ששינוי הטבעים שבין האיש לבין האשה הוא כה רב, גם אם האשה מוכשרת יותר, אין הכרח שהדבר יפריע כלל, ובמיוחד כשיש לאיש מעלות אחרות, כגון: אישיות, יראת שמים, התמדה, רצינות, ידע תורני וכד'.

בכל זאת, כדאי לשקול בזהירות מצב שהאשה מוכשרת או פקחית הרבה יותר, משום שזה עלול לפגוע במעמדו של בעל הבית כלפי אשתו ובניו.

זאת ועוד, כל אשה רוצה שבעלה יהיה "הרב בביתו", שהוא יהיה הקובע בענייני הבית וינהיג את הבית, ואף אם האשה בעלת רמה גבוהה בפיקחות ובהשכלה – בכל זאת מטבעה היא רוצה להישען על בעלה ולראותו כמנהיג בחייה ובביתה (חוברת הדרכה לחתנים, שיחה ג').

לכן ראוי שתהא רמתו מעט גבוהה משלה. אך כאמור, אם יש לאיש עדיפות במעלות אחרות, יוכל הבית להבנות כראוי, בפרט שטבע האשה להתאים עצמה ולהשען על בעלה.

תוכן העניינים

קונטרס יבוא עזרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה