פרק רביעי - ההיכרות (הפגישות) · ג. ההכנה לפגישות
להתנהג בטבעיות
ברור שפגישה ראשונה גורמת לָרוב מתיחות רבה לצעיר ולצעירה שאינם יודעים כיצד לפתוח בשיחה וכיצד להגיב, והפגישה עלולה ליהפך לשיחה מופשטת שאינה יכולה ללמד מאומה. הנפגשים יקלו זה על זה, אם יהיו מודעים לקשיים בהתחלה, ואם ישתדלו להיות טבעיים עד כמה שאפשר, ולא יתעסקו רק בלהרשים אלו את אלו.
סדר, נקיון וכבוד
חובה על שני בני הזוג להקפיד על כמה פרטים בסיסיים:
יש להקפיד לבוא לפגישה מסודרים, בבגד נקי ומכובד (חליפה של שבת), להסתפר, לגזוז הצפורניים ולהתרחץ בהתאם.
[אולם ברור בהחלט שהכל צריך להיות ע"פ כללי הצניעות, ואין להתיר לבת להופיע בבגדים בלתי צנועים או שאינם הולמים בת ישראל כשרה, או בשיער פזור, כדי למצוא חן בעיני המשודך, או כל כיוצא בזה].
אפשר גם להתבשם (ולבָנות, גם להתאפר) קלות, והכל ע"פ כללי הצניעות, כמובן, ואין להגזים. (כשהייתי בישיבה בצעירותי, סיפר לי בחור יקר, שלא היה רגיל בד"כ להתבשם כלל, שאחר הפגישה המשודכת התלוננה שהוא מבושם יותר מדי...). כדאי להצטייד מראש ב'נייר טישיו' לכל מקרה שיזדקקו.
בפרט יש להקפיד להסתדר כראוי כנ"ל לפני הפגישה הראשונה. שהרי ידוע, שהרושם הראשוני מאוד משפיע על היחס לבן הזוג בהמשך, ופעמים נמנעים (שלא בצדק) שידוכים מוצלחים משום רושם ראשוני שלילי.
[ע' בכל זה במסכת נדרים סו ע"א, כתובות נב ע"ב, ושם נט ע"ב ד"ה הרוצה, שבת פ' ע"ב ושם תוס' ד"ה שהגיעו לפרקן, ובמעשה דברתיה דרב ביבי בגמרא שם. ומידת חסידות בזה ע' בספר חסידים אות שפ"ה. ואיש איש כעניינו].
לגבי תספורת בימי העומר לצורך הפגישות: עי' בספר 'חזון עובדיה' למרן מלכא נר"ו (יו"ט, סעמ' רסא) שכתב שאם יש פגישה לבחורה בימי ספירת העומר, פשוט שמותר לה להסתפר ולהתנאות, כדי שתמצא חן בעיני המשודך. ע"כ. וכ"ש שיש לנהוג כן, להסתפר ולהתנאות, בפגישות שבשאר ימות השנה.
לעומת זאת, לבָחור אין להסתפר בימים אלו (עד ל"ד בעומר בבקר, למנהג בני ספרד), גם לצורך הפגישות. אך יש להדגיש שאין להימנע מעריכת פגישות היכרות בתקופה זו בגלל שאינו מסופר או מגולח כראוי, וכפי ההלכה, אלא אם יֶשנָה הצעה מתאימה על הפרק, יזדרזו למָצות אותה, ויפה שעה אחת קודם. [וה"ה שיש לקיים פגישות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. עי' דרכ"ת סי' קעח סי"ח].
ובחור שאינו מסתפר בימים אלו, כפי הדין, ומזדרז למצוא את זיווגו, יזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת שגם ימצא חן בעיני המשודכת, ובעזרת ה' יסתיים הדבר בהצלחה.
ועל הבנות להתחשב בהלכה זו, ולא לחרוץ את גורל השידוך ע"פ המראה הזמני כעת, אלא יתייחסו בשידוך לגופו של עניין.
דיוק בזמנים והנהגה מכבודת
להשתדל להגיע לפגישה בזמן שנקבע מראש, לא לאחר, ולהשתדל גם לא להקדים מדי (לפעמים בני הבית בו מארחים את הפגישה עדיין אינם מוכנים כאשר מפתיעים לבוא מוקדם מדי...).
לשים לב לא לנהוג בגסות ובגרגרנות במהלך הפגישה (לאכול משהו קל לפני הפגישה, שלא יהיו רעבים מאוד), ולדבר בשפה יפה ומכובדת, ולנהוג בצניעות. לברך בכוונה על הטעימות.
רעננות וישוב הדעת
אם המשודכים מגיעים מחוץ לעיר או מדרך רחוקה, חשוב להשאיר לעצמם מספיק זמן להתרענן מן הדרך ולבא לפגישה מיושבים בדעתם. לא להתבייש לבקש כוס שתיה, אם צריך. רצוי לברר מראש את דרכי הגישה למקום הפגישה, ובחזרה ממנה בסיומה, ולא לשכוח להצטייד בדמי הנסיעות, כפי הצורך.
כמו כן יש לדאוג להסתדר בהתאם קודם הפגישה ולהתפנות מלחץ מיותר שעלול לפגוע באיכות הפגישה. ובכלל זה יש להשתדל להופיע לפגישה בלבוש נח [אך נאה ומכובד!], שאינו לוחץ ומטריד, כדי להגיע לאווירה נינוחה ורגועה במהלך הפגישה, הנחוצה להצלחתה.
והוא הדין שיש להשתחרר קודם הפגישה מכל מיני טרדות ומתחים חיצוניים, שעלולים לבוא לידי ביטוי שלילי בפגישה.
תפילה קודם הפגישה
חשוב לשאת תפילה קצרה קודם שמקישים בדלת, שהקב"ה יצליח דרכם, וימצאו חן בעיני כל רואיהם, ושה' ינחֵם בדרך אמת. כאמור לעיל, אין להתפלל שדווקא השידוך הזה (פלוני/ת) יצליח, אלא שיסתדר הכל לטובה, כפי מה שמתאים לי, וכפי הגלוי לפני בורא עולם, ואם אכן זהו זווגו מן השמיים- שיגמר בהצלחה, ולא יהיו שום מקטרגים ומפריעים (עי' מו"ק יח:).
הכניסה לבית, ואם איחרו
בכניסה לבית תדאגו לפתוח ב"שלום" ולהציג את עצמכם כראוי. והמדובר/ת שכנגד ג"כ יציג את עצמו. גם אם קרה שאחד הצדדים איחר, לא להקפיד, ולנסות לגלות הבנה. יש לזכור: כל עכבה לטובה. יתכן שהעומד/ת בפניך הוא/היא בעלך/אשתך לעתיד.
כדי להיכנס לשיחה ולהוריד את המתח הטבעי, אפשר במידת הצורך לפתוח בקיצור בשאלות כלליות, כמו: מתי הגעתם? אני מבקש/ת מחילה על האיחור (אם איחר). באתי קצת מרחוק. אני מקווה שמצאתם את המקום בקלות. ואז לפתוח בעצם הפגישה, להציג את עצמם ומשפחתם וכו', כדלקמן.