אור ברסלב
קונטרס יבוא עזרי פרק ראשון - הנהגות כלליות › ב. מצוות נשואי הבת

קונטרס יבוא עזרי

פרק ראשון - הנהגות כלליות · ב. מצוות נשואי הבת

א. גיל הנישואין

הטעמים למצוות נשואי הבת

מובא בפוסקים שגם הבת צריכה [מצד "לא תוהו בְּרָאָה, לשבת יצרה" (ישעיה מה)] שלא לשבֶת בלא איש, ולהינשא בהקדם, ככל האפשר.

וישנם בזה מספר טעמים: משום שהיא מסייעת לבעלה במצות פריה ורביה שהוא מחויב בה, ואי אפשר לאיש לקיים את המצוה מבלעדיה, וממילא היא נעשית מחויבת בה מכוחו (עי' ר"ן ריש פ"ב דקדושין, וכיוצ"ב תוס' ר"ה ו:, ד"ה אשה); ומשום שלא תיחשד (בפריצות); וכדי שתתקדש ולא תבוא לידי הרהור או עבירה, ובפרט בדורנו זה. [עי' רמב"ם אישות פט"ו הט"ז, ואסו"ב פכ"א הכ"ה. וכ"מ ממג"א או"ח סי' קנג סק"ט, ב"ש אבה"ע סי' א' סק"ב. וע"ע 'תורה תמימה' בראשית א, כח].

וכן כתב הרמ"א (אה"ע סי' א' סי"ג): י"א שלא תעמוד [פי' תשהה] האשה בלא איש משום החשד. (הגהות אלפסי פרק הבא על יבמתו, בשם א"ז). ע"כ.

ויש שהוסיפו לומר שגם בלא הטעם של החשד, יש איסור על הבת שלא להינשא, וגם את הבת היו כופים להינשא, כדין האיש. (עי' שו"ת הרד"ך סי' לב ד"ה וגדולה מזו, ובגר"ח פלאג'י ברוח חיים אבה"ע סי' א' אות יא).

ועכ"פ, לרוב הפוסקים אין החיוב המוטל על האשה להינשא דומה בחומרתו לחיוב האיש בזה, שעליו לעשות כל מאמץ אפשרי ולטרוח ולחפש את אבידתו [אך לא "מציאתו"...!], היינו בת-זוגתו (עי' קדושין ב:).

ומכל מקום גם לבת יש מצווה גדולה בזה, ואין לה לשבת בלא איש, וגם עליה מוטל להשתדל ולהינשא בהקדם. (ועי' שו"ת יבי"א ח"ח חיו"ד סי' כב, הלכ"ע ח"ח עמ' קלה).

גיל נשואי הבת

ידוע שהבת מקדימה להתבגר מן הבן, ואם אמרו חכמים בן י"ח לחופה, נראה דכל שכן לבת, ויש להזדרז בענין כנ"ל. (אך גם אצל הבנים פעמים שנתאחר גיל הנישואין, וכפי הענין).

אולם בספר 'ועלהו לא יבול' (ח"ב עמ' קעח סעיף 3), שבו מובאים מדברי הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל, הביא מעשה שהרב א.מ. גרוסמן, שאל ברכה לשידוך לביתו, שהיתה בת תשע עשרה וחצי, ושעדיין לא מצא לה שידוך למרות השתדלותו. ענה לו הרב זצ"ל, שגיל עשרים, זהו דוקא גיל שמתאים לנשואי בת. ודוקא לבנים עדיף להינשא בגיל מוקדם יותר. ע"כ.

ומ"מ כבר הובא לעיל מספר 'אורחות רבינו' (ח"א עמ' רסד) שמרנא החזון איש וכן הגרי"י קנייבסקי זצ"ל אמרו להשיא הבנים והבנות בצעירותם בגיל שבע-עשרה שמונה-עשרה, וביותר את הבנות. ע"כ. ומשמע שהָקפידה להינשא בהקדם חלה על הבנות יותר מן הבנים. וכן מנהג העולם שגיל האשה בנישואין נמוך יותר מגיל האיש. ויתכן לומר שגם הגרש"ז זצ"ל מודה בזה, ולא אמר כן אלא כהוראת שעה לשואל. (ויעויין להגרי"ח זוננפלד בשו"ת 'שלמת חיים' חאבה"ע סי' תרכ"ז, שזמן נישואי הבת מי"ב שנים. ע"ש).

סיכום

סיכום

גם לבת יש מצווה גדולה להינשא, ואין לה לשבת בלא איש, וגם עליה מוטל להשתדל ולהינשא בהקדם, בד"כ מגיל שמונה עשרה, פחות או יותר, ואין לה לאחר בזה, וכמבואר.

מדברי רבותינו זיע"א

מרן החפץ חיים זצ"ל בספרו "מחנה ישראל" (פרק דבר בעיתו) כותב: אביהן של הבנות צריכים לזרז את עצמם יותר ויותר בענין זה, להשיא את בנותיהם, מפני שהנשים דעתן קלות, וכדי שלא יהיה להן הדבר הזה למכשול ולפוקה. ואפילו אם לא יזדמן להן רק... גם כן יתקשרו איתו, וכמאמר הכתוב (ישעיה מה) "לא תוהו בראה, לשבת יצרה".

ואל יטעה האדם בנפשו שהעיכוב ההוא עושה טובה לביתו, לא כן הדבר. כי תוכל לבוא ח"ו מחמת זה לידי זימה ותקלות אחרות, ויתחרט האב בעצמו אח"כ מעלבונו הגדול... וכבר אמרו חכמינו ז"ל (גיטין לט.): בִיתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה. עכת"ד.

ומרן הקהילות יעקב זצ"ל בספר "קריינא דאגרתא" (ח"א, אגרת קב) כתב לאב שמעכב את נישואי ביתו בהיות שאין הבחור לפי כבודו, והבת היא כבר בעלת מום של "מבוגרת" וכו', ותשאר ח"ו גלמודה וממורמרת ומלאת יאוש וכו'

והנה אין אדם חי לעולם, וסוף סוף יבוא יום שיעמוד לפני בית דין של מעלה, וישאלו אותו למה ומדוע שפך דמה של ביתו, וכל התירוצים שכאילו מכוון לטובת ביתו וכו' לא יתקבלו בשמים כלל וכלל, כי שם המידות מבוררין, ומה שעושים מפני תאוות הכבוד, הדבר נראה בחוש, על דרך שאמרו חז"ל, נשמתו של אדם מעידה בו. ומה יענה ביום הדין, ואנה יברח ויטמין עצמו ממידת הדין, הלא טוב שכב' יפסיק התנגדותו, ולא ישפוך דם ביתו, שהיא בת ת"ח גדול. ע"ש. (הובא תכ"ד ב"חופה וקידושין", עמ' לו. ועי' לקמן פרק ז' דברי חיזוק למתעכבים שלא לרצונם).

תוכן העניינים

קונטרס יבוא עזרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה