אור ברסלב
קונטרס חסדי דוד דף נא עמוד א

קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר

דף נא עמוד א

דף נ עמוד ב

הוי"ה שהם מתחלפים בא"ת ב"ש מצפ"ץ משם יצאו אל רחום וכו' שהם י"ג ת"ד:

מא פאה גימטריא אלהי"ם ובמלוי יודי"ן גימט' שי"ן ויען שהוא בא"א הוא רחמים ואין שם אלהי"ם כמש"ה ואין אלהי"ם עמדי ולכן במקום ב' שמות אלהי"ם דיודי"ן הם ב' שמות מצפ"ץ ובז"א ב' פאותיו הם ב' אלהים דיודי"ן:

מב כל התפטות הספירות פנימי ומקיף דגלגלתא דכתר וחכמה הם עד המצח ומשם ולמטה מתגלים [ג"כ] י"ס פנימיים ומקיפים דכתר וחכמה שהם מ' ספי' הפנימית דחכמה הם למעלה מי"ס דכתר. אמנם בפרטות הם כסידרן דהיינו כתר דחכמה ואחר כך חכמה דחכמה וכו' עד מל' דחכמה ואח"ך כתר דכתר וחכמה דכתר עד מל' דכתר אמנם המקיף הם ספירה דחכמה ע"ג ספירה דכתר וגם בפרטות מל' דחכמה אח"ך יסוד דחכמה וכו' עד כתר דחכמה אח"ך מל' דכתר עד כתר דכתר:

מג אלו המקיפים לא נתגלו כולם כי מהחכמה לא נתגלו ספירת כתר וחכמה דחכמה רק מבינה ולמטה ומן הכתר לא נתגלו כח"ב דכתר ולא מל' דכתר רק מחסד עד יסוד נמצא שבאו ח' מקיפים דחכמה כנגד ח' פנימים דחכמה רק שהפנימיות כסדרן והמקיפים להפך דהיינו מבינה עד מל' וממל' עד בינה וו' מקיפים דכתר כנגד ו' פנימים דכתר רק שהפנימים כסדרן מחסד עד היסוד והמקיפים מיסוד עד החסד:

מד אלו הח' מקיפים דחכמה וו' מקיפים דכתר עם פנימיות שלהם הם י"ג ת"ד דאל רחום וכו' כי מדת נוצר חסד כוללים ב' ספי' דבינה דחכמה מקפת למל' דחכמה ויסוד דכתר מקיף לחסד דכתר:

מה הי"ג מדות דאל רחום וחנון הם השערות שהם הכלים והי"ג דמי אל כמוך הם אורות הפנים והם ג' אהי"ה דיודי"ן וג' הויו"ת דע"ב דהיינו האורות הם ע"ב והכלים אהי"ה:

מו מזל ח' הנק' נוצר חסד כולל כל הי"ב תיקונים ולכן נקרא מזלא גימטריא ג' הויו"ת שהם ג' ע"ב. המזל הנזכר הוא דכורא וממנו יונק אבא והמזל הי"ג ונקה גם הוא נקרא מזלא ויש בו ג' היו"ת דע"ב הכולל כל הי"ב תיקונים ויש בו ג' אהי"ה דיודי"ן ונקרא נוק' וממנו יונקת אימא:

מז הגולגלתא דא"א מתחלקת לי"ג בחינת והם הגלגולתא כתר וב' אודנין ומצח חב"ד וב' עיינין וחוטם חג"ת [ב'] שפתים והלשון נה"י מלכות פה ועם ב' תפוחים הם י"ג כי כן בכל פרצוף צריך שיהיה בו בחי' י' יבחי' י"ג העשר שבו מתלבש הז"ת של העליון כנודע שאין העליון מתלבש בתחתון רק הז"ת והג"ר נשארו מגולים והג' היתרים הם כדי לקבל הארה בהם מהג"ר של העליון שלא נתלבשו מהעתיק נמשך נר"ן ונשמה לנשמה לאריך דהיינו מז"ת המתלבש בו. מהמל' נמשך לו נפש. ומהו"ק רוח. ומהדעת דעת שנתלבש באוירא ומתגלה בפומא נמשך לו נשמה ומהג"ר שנשארו מקיף עליו נמשך לו נשמה לנשמה וכן הוא בכל פרצופים:

מח החסד דעתיק מאיר ביסוד דעתיק שבדעת דא"א שבתוך מצחא דא"א כי החסד גניז בפומא דאמה ולכן נקרא מצח הרצון ונקרא רעוא דכל רעוין יען הוא הרצון העליון שבכל פרצופי אצי' וכולל כל הרצונות שלמטה ממנו והחסד והיסוד דעתיק הנזכר שהאירו במצחא דא"א משם מאירים במזל הח' דדיקנא דא"א הנקרא נוצר חסד אותיות רצון ומשם מאיר במצחא דאו"א ומשם למצחא דז"א ומאיר עד עיינין דז"א ועי"ז יש בו כח להסתכל במצחא דא"א וע"י הארות הנזכר יש לו כח להזדווג עם נוק' יען מקבל מהארת המצח שבתוכו הדעת (דז"א) [דא"א] ובתוכו היסוד דעתיק ובתוכו הדעת דעתיק ויסוד ודעת הם בחי' הזיווג:

מט אבא לקח ממ"ה לדכורא דיליה כתר וחכמה דבינה דמ"ה ובירר מב"ן ו"ק דחכמה דב"ן והם נוק' דיליה והם נקראין או"א עילאין ומנבישים (לז"א) [לא"א] מצד ימינו מהגרון עד החזה ומ"ה וב"ן עומדים פב"פ ונקרא זווגא שלים דשלים ג"ר דג"ר פנים בפנים אצי' דאצי' ונקרא זווג דחכמה עם חכמה ונקרא זווג דנקודו ומיום חרבן בהמ"ק נפסק בעוה"ר ויחזור בבי"א:

נ אימא עילאה לקחה ממ"ה לדכורא דילה בינה דבינה דמ"ה וביררה משם ב"ן (ו"ק [ה"ק] דבינה [שהם גבורה ת"ת נה"י] דב"ן לנוק' דילה ומלבישים לא"א מצד שמאלו מהגרון עד החזה והם פב"פ ונקרא או"א עילאין ונקרא זווגא לא שלים דשלים ו"ק דג"ר חיצוניות דפני' [בי"ע] דאצי' וזיווגייהו לפרקים להמשיך מוחין דגדלות לזו"ן:

נא יש"ס לקח ממ"ה לדכורא דיליה ו"ק דבינה דמ"ה ובירר מהב"ן מלכות דחכמה דב"ן לנוק' דיליה והלבישו לא"א מצד ימין מהחזה עד הטיבור ונקרא ישסו"ת ונקרא זיווגא שלים דלא שלים ג"ר דו"ק פני' דחיצו' אצי' דבי"ע וזיווגייהו תדיר ולא פסיק להחיות העולמות זיווג דבי' עם בינה זיווג דאותיות:

נב תבונה לקחה ממ"ה לדכורא דילה מלכות דבינה דמ"ה וביררה לנוק' דילה מלכות דבינה דב"ן והלבישה לא"א מצד שמאל מהחזה עד הטיבור ונקרא זיווגא לא שלים דלא שלים ו"ק דו"ק חיצוניות דחיצוניות בי"ע דבי"ע וזיווגייהו לפרקין להמשיך מוחין דיניקה לזו"ן זווג דבינה ואותיות כנז"ל:

נג ז"א לקח ממ"ה לדכורא דיליה ז"א דמ"ה ובירר מב"ן לנוק' דיליה ז"א דב"ן ונקרא ישראל ולאה ונקראו שניהם ז"א ונק' אותיות והלבישו לא"א מהטיבור עד רגליו מצד ימין ושמאל כהלבשת עתיק לא"ק:

נד נוק' לקחה לדכורא דילה מלכות דמ"ה וביררה לנוק' דילה מל' דב"ן ונוק' יעקב ורחל ושניהם נקראו נוק' דז"א והם בחי' מספר ומלבישים לז"א מהטיבור ולמטה כסדר הלבשת ז"א לא"א:

נה שורש י"ב פרצופים אלו דאצי' הוא בגולגלתא ועינים ואח"פ דא"ק דהיינו הגולגלתא שהיא יחידה הוא שורש עתיק ונוק' ונק' יחידה. והעינים שהם חיה הם שורש אבא (וישסו"ת) [ויש"ס] ונק' חיה. והאזנים שהם הם נשמה והם שורש בינה ותבונה. והחוטם נקרא רוח והיא שורש ז"א שהוא ישראל ויעקב. וקול ודיבור שבפה הוא נפש והם שורש לאה ורחל:

נו דע כי נקודה היא עשיה דאותה בחי' וספירה כשהיא כלולה מא"ק ואבי"ע שבה ופרצוף הוא כשהוא כלול מי"ס וכ"א כלולה מא"ק ואבי"ע נמצא כי עתיק שהיה קודם התיקון בסוד נקודה דהיינו חצי העליון דכתר עתה ע"י התיקון ניתוסף חצי התחתון וגם ט"ס וכל ספירה כלולה מא"ק ואבי"ע ונעשה בסוד פרצוף שהוא י"ס כ"א כלולה מאבי"ע ומא"ק ונתלבשו אלו בתוך אלו ונכללו אלו בתוך אלו והלבישו לא"ק מהטיבור עד רגליו בהשואה אחת:

נז ונקודת א"א שהיה קודם התיקון חצי התחתון דכתר ניתוסף בו ע"י התי' חצי עליון דכתר ושאר הט"ס כנזכר בעתיק והלבישו י' פרצו' א"א לי' פרצופי עתיק בהשואה א':

נח נקודת החכמה שהיה קודם התיקון בסוד נקודת חכמה לבד ניתוסף בו ע"י התיקון שאר:

תוכן העניינים

קונטרס חסדי דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה