קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר
דף נ עמוד ב
איתיידעו אפי' לא"א כי נשארו למעלה מן הפרסא. הי"ס דעתיק הנזכר הם י' צחצחות שע"ג כתר העליון שהוא א"א וטעם שנקרא צחצחות יען יש ספק אם יש בראשו צח א' מכתרים דמ"ה וב"ן או אם עלו גם הכתרים דחו"ב דב"ן ונתחברו בראשו עם חו"ב דכתר דמ"ה והם ב' צחות:
כח י"ס מקוריות הם כח"ב חג"ת נהי"ם והמלם' לא נתגלית בא"א ומציאות המל' הוא מרישא דל"א שהוא עתיק ולכן המל' לעת"ל תהיה גדולה מן השמש ונחלקים הט"ס הנזכר כח"ב שבהם בא"א והם ג' רישין דיליה. חג"ת שבהם בז"א והם ג' רישין דז"א ולכן ז"א נק' חג"ת. נה"י שבהם בנוק' דז"א והם ג' רישין דנוק' ולכן הנוק' נקראת לפעמים נה"י ואו"א לא לקחו מהם יען או"א במזלא אתכלילן ר"ל שהם מלובשין ומכוסים בדיקנא דא"א ונכללים בכלל א"א:
כט הז"ת דרדל"א והוא עתיק מתלבשים בז' דגולגולתא דא"א דהיינו חסד דעתיק בולגולתא גבורה בטלא דבדלחא דהיינו חכמה דא"א ת"ת בקרומא אוירא נו"ה בב' עיינין ותרין אודנין ונקרא עמר נקא כי משם יוצאים בחינות השערות ובב' אודנין מתלבשי' ב' פרקין עילאין דנו"ה שהם ב' כוליין וב' ביעין דדכורא ובב' עיינין מתלבשים שאר פרקין דנו"ה דעתיק ועיינין נקרא אשגחא פקיחא והיסוד דעתיק מתלבש במצח דא"א והמל' בחוטם והיסוד המתלבש במצח נק' רעוא דרעון והמל' בחוטם דא"א נקרא פרדשקא והדעת דעתיק מאיר באוירא דא"א המתגלה בפומא דא"א:
ל א"א לקח דכורא דיליה י"ס דחכמה דמ"ה ובירר משם ב"ן ה' אחרונה דכתר דב"ן ונעשה נוק' דיליה ונתפשטו לי"ס והלבישו לעתיק ונוק' את הז"ת שלהם באופן זה כח"ב דא"א הלבישו לחג"ת דעתיק וחג"ת דא"א לג"פ עילאין דנה"י דעתיק ונה"י דא"א לג"פ אמצעיים דנה"י דעתיק וב"פ תתאין דנו"ה דעתיק מתפשט למטה בגבול הבריאה והם נקרא דדי בהמה וכל זה בדכורא דעתיק. אמנם בנוק' דעתיק החג"ת דילה מתלבשים בכח"ב דא"א ונה"י דילה בחג"ת דא"א ומסתיים יסוד דילה בחזה דא"א והם כלולים ממ"ה וב"ן והמ"ה שבהם עומד בצד ימין דהיינו מ"ה דמ"ה לפניו וב"ן דמ"ה לאחריו והוא דכורא ובשמאלו עומד הב"ן דהיינו מ"ה דב"ן לפניו וב"ן דב"ן לאחריו ונקרא נוק' דא"א:
לא א"א יש בו ג' רישין חוץ מרישא עילאה דלא איתיידע שהוא עתיק והם גולגלתא ואוירא ומו"ס ונק' נר"ן ונקרא או"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דהיינו הגלגלתא היא כתר דא"א ונקרא נשמה ואו"מ עליון. ואוירא היא בחינת מוח לגללתא וגולגלת למוח ונקרא רוח ואו"מ חוזר. ומו"ס היא חכמה דא"א ונקרא נפש ואו"פ וכ"א מהג' היא כלולה מכל ג' בחי' הנזכר דהיינו בגלגלתא יש בה נר"ן ונקרא נר"ן דנשמה ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"מ העליון והם ג' שמות ע"ב והם בחי' עצמות שלהם ועליהם ג' אהי"ה דיודי"ן והם בחי' הכלים שלהם. וכעד"ז באוירא יש בה נר"ן דרוח ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"מ חוזר והעצמות הם ג' שמות ס"ג והכלים ג' אהי"ה דיודי"ן ומו"ס יש בה נר"ן דנפש ואו"מ עליון ואו"מ חוזר ואו"פ דאו"פ והעצמות הם ג' הויו"ת דאלפי"ן והכלים הם ג' אהי"ה דאלפי"ן ואלו הן ח"י בחי' ולכן נק' א"א חי העולמים:
לב מהג' רישין הנזכר יצאו י"ג חיורתי מהגולגלתא וי"ג נימין מאוירא וי"ג ת"ד ממו"ס והחיורתי הם סוד לבנונית הראש המפסיק בין שער לשער והם ג' שמות ע"ב שיש בפשוטם י"ב אותיות ובמילואים יש י"ב יודי"ן כנגד י"ב חיור וחיורתי הי"ג כולל את כולם ויש בו ג' ע"ב אחרים:
לג אלו הי"ב חיורתי ד' מהם שהם מוח חכמה מתפשט לצד ימין ומתחלקים לד' עיבר בפן ימין דא"א וד' חיורתי אחרים הם בחי' מוח בינה ומתחלקים לד' עיבר ומתפשט בפן שמאל דא"א והד' חיורתי אחרים הם בחי' מוח דעת ומתחלקים לד' עיבר ומתפשטים דרך אחורי הראש דא"א עד רישא דז"א ומאלו הד' חיוורתי דמצד אחור ירתי צדיקייא ת' עלמין דכסופין דיש בהם ד' יודין וכ"א כלולה מי' הרי ת' וכשנמשכין ד' חיוורתי הנזכר עד רישא דז"א נעשים י"ג ת"ד דז"א כי אין בדיקנא דיליה רק ט' תיקונים וכשנמשך ד' חיורתי הנזכר דרך אחורי רישא דז"א מכין בעורפו ויוצא הארתם עד צד פנים דיליה ונשלמים הי"ג ת"ד דיליה ע"י שנבקע יסוד דאימא ומתגלים כל הד' מוחין שהם חו"ב וחו"ג ונעשים כ"א כלול מג' מוחין חב"ד הרי י"ב וע"ה י"ג. גם הט' ת"ד דז"א עם הד' חיוורתי הנזכר הרי הם י"ג:
לד סדר עמידת י"ס דיושר דכל פרצוף הוא באופן זה דהיינו הכתר גלגלתא. חב"ד ג' מוחין. חג"ת ב' דרועין וגוף נה"י ב' שקיים ואמה. מל' עטרת היסוד. ואם הוא בפרצוף נוק' הרחם הוא בבחי' יסוד והבשר התפוח הוא בחי' המלכות הרי דבכל פרצוף המוחין הם בצורת סגול. חוץ מא"א שכחב"ד שלו עומדין זה תחת זה דהיינו כתר הוא גולגלתא ותחתיו מו"ס חכמה דא"א ולכן נק' מו"ס דאין בה התחלקות ג' מוחין כשאר פרצופים ובינה שבו ירדה היא בגרון ודעת שבו ירד בין ב' כתפין דיליה בשליש עליון דת"ת שלו והיא נשמת הו"ק:
לה הח' חוורתי המתפשט דרך פני א"א מימין ומשמאל בהתחברם עם ש"ע נהורין שהם ב"פ א"ל מלאים העולים ש"ע דתיקון א' דדיקנא דא"א הנקרא אל הרי שע"ח הם נמשכים בפני ז"א:
לו מאלו הב' הויו"ת שהם ב' ע"ב דחיוורתי הם מתפשט בסוד ש"ע נהורין דהיינו שהוי"ה זו ומילואה דע"ב ומילוי מילואה הרי מ"ב אותיות בצד ימין וכן בצד שמאל והיא כלולה כל פן מי"ס ובכ"א מ"ב הרי י"פ מ"ב והחלק העליון הנקרא שער הן הוא בכתר ואר המ"א חלקים והם מ"ט שערים הם בט"ס וכ"א כולל מ"א שערים וט"פ מ"א הרי ש"ע וכעד"ז בפן שמאל:
לז השער העליון שהיא חלק המ"ב כולל כל הט"פ מ"א הרי ש"ע וכן השער העליון דפן שמאל הרי ד"פ ש"ע ב' במ"ט שערים הכלולים כ"א מט' פעמים מ"א וב' בשער העליון שער החמשים:
לח ז"א אין בו רק ק"ן נהורין יען הוא מלביש לג"ס נה"י דא"א ובכ"א מ"א וג"פ מ"א קכ"ג וב' שלישי ת"ת גי' כ"ז הרי ק"ן:
לט הי"ג נימין הם סוד אגודת שערות שיש בראש והם ג' ע"ב אחרים דוגמת החוורתי ונעשו מאור חוזר דנו"ה דעתיק המתלבשים בב' עיינין וב' אודנין ולכן מתחלקים הנימין והחוורתי לד' ד' כנגד הב' עיינין וב' אודנין המתלבש בהם ד' פרקין נו"ה דעתיק בא"א ועברו דרך או"ח דרך קרומא דאוירא דא"א ששם מתלבש ת"ת דעתיק הנקרא וא"ו ולכן יצאו י"ג נימין כמספר הוא"ו הנזכר דת"ת דעתיק ויוצאים דרך הגלגלת ולכן השערות הם בצורת ו' יען יצאו מת"ת דעתיק הנקרא ו' ומנו"ה הנקרא ווי העמודים:
מ בגולגלתא דא"א יש בו י"ס דכתר וי"ס דחכמה פנימי ומקיף הם מ' ספי' והם כסדרן ספי' הכתר עליונים ותחתם י"ס דחכמה וכן במקיף ומלכיות דספירה הנזכר הם ב' פאות הראש והם ב' שמות מצפ"ץ ומשם נמשך הי"ג ת"ד וז"ס ה' ה' אל רחום וכו' כי מהוי"ה: