קונטרס חסדי דוד· רבי דוד מג'אר
דף נ עמוד א
בניקודים יש בהם עיגולים ויושר:
יז ה' נקודות כוללות ו' פרצופים עתיק וא"א ואו"א וזו"ן הם מלבישים זל"ז בשוה כי תחילה יצאה כתר דעתיק ונתקיים רק שנפגמו אחורי נה"י שלו. אח"ך יצאו החו"ב דעתיק ונתקיימו רק שנתבטלו אחור שלהם ואחור הנזכר עם אחור נה"י דכתר ירדו למקום זו"ן דעתיק:
חי אח"ך יצאו ז"ת דעתיק ונשברו פנים ואחור שלהם ונפלו ומיתו וירדו כלי פנימים שלהם בעתיק דבריאה וכלים אמצעיים בעתיק דיצירה וכלים חיצונים בעתיק דעשיה:
יט אח"ך יצאה נקודה ב' נקודת א"א וכדרך שקרה לנקודת עתיק כך אירע לנקודת א"א דהיינו כח"ב שלהם נתקיימו והיה בהם פגם וביטול לאחור וזו"ן שלהם מתו ונפלו בא"א דבי"ע ע"ד הנזכר בעתיק. אח"ך יצאה נקודת חכמה ואירע לה כדרך הב' הנזכר וזו"ן שלהם נפלו בכלי אבא דבי"ע וכן אימא זו"ן שלהם בכלי בינה דבי"ע וכן ז"א בכלי ז"א דבי"ע וכן נוק' בכלי נוקבא דבי"ע באופן דכלי זו"ן דו' נקודות הכוללות מתו ונפלו פנים ואחור לבי"ע כנז"ל וכלי או"א של הו' נקודות נתבטלו ונפלו במקום זו"ן שלהם כנזכר:
כ ו' נקודות הנ"ל כ"א מהם כוללת כל הי"ב פרצופים רק שעתה כל הה' נקודות דכל נקודת הם הם בסוד פרצוף א' כי חצי כתר העליון הוא בחי' עתיק ונוק' וחצי התחתון א"א ונוק'. ונקודת חכמה או"א עילאין ונקודת בינה ישסו"ת. ונקודת ז"א ישראל ולאה. ונקודת מלכות יעקב ורחל:
כא נקודת הכתר יצאה כלולה מי"ס ונקודת חו"ב ג"כ כללות מי"ס ונקודת "א לא היה בו רק ו' חלקים מנקודה א' שבה דהיינו מל' דמל' שבה באופן שחסר לכח"ב ט"ס כ"א כלולה מי"ס. ולז"א חסר כח"ב שלמים וט"ס א' מכ"א מו"ק חג"ת נה"י ולנוק' חסר ט"ס א' שלמים וט' ראשונות דמל' שבה:
כב נקודת הכח"ב יצאו בדרך קוים ולכן נתקיימו וז"ת יצאו זו תחת זו ונקרא רה"ר ולכן מתו וז' נקודות אלו הם כלול ממ"ה וב"ן דהיינו הו' נקודות שהם ו' מלכיות דחג"ת נה"י הם נקרא ז"א ונקרא מ"ה דב"ן ונקודה הז' שהיא מל' דמל' היא נקרא נוקבא דז"א ב"ן דב"ן ואלו הם בחי' הז"מ תולדות מלכות דא"ק:
כג אח"ך חזרו לעלות טנת"א דמ"ה וב"ן הכוללים עם ת"א דע"ב ונת"א דס"ג למ"ן לטעמים דס"ג שרשי אח"פ ונתחברו ונזדווגו טעמי ע"ב וטעמי ס"ג ויצאו חיצוניות טנת"א דמ"ה החדש וחיצוניות נת"א דע"ב דרך המצח לתקן ולברר הי' נקו' דב"ן הנזכר ואלו נקראים עולם הברודים. אחר כך נתחברו י"ס דמ"ה עם י"ס דב"ן על זה הדרך עתיק לקח י"ס דכתר דמ"ה ונעשו דכורא דיליה ובירר משם ב"ן ה' ראשונות דכתר דב"ן וג"ר דחכמה דב"ן וד' ראשונות דבינה דב"ן וז' כתרים דז"ת דב"ן ונעשו נוק' דיליה דהיינו ה' ראשונות דכתר נתחברו עם כתר דכתר דמ"ה וכתרי חו"ב דב"ן נתחברו עם חו"ב דכתר דמ"ה וחו"ב דחכמה וחו"ב וחסד דבינה וז' כתרים דז"ת דב"ן נתחברו עם ז"ת דכתר דמ"ה דהיינו חו"ב דחכמה עם כתרי חג"ת בחג"ת וחו"ב וחסד דבינה עם כתרי נהי"ם בנהי"ם ועתה נתקן עתיק ונעשה מי"ס כ"א כלולה מי"ס ונעשו י' פרצופים מלבישים זל"ז בשוה ומלבישים מטיבור א"ק עד סוף רגליו כסדר הלבשת י' נקודות הכוללים לא"ק:
כד עתיק ונוק' הנזכר הכוללים ממ"ה וב"ן במ"ה יש פנים ואחור וכן בב"ן דהיינו מ"ה דמ"ה ומ"ה דב"ן פנים וב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן נקרא אחור ונתחברו ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן אב"א ומ"ה דמ"ה מצד א' ומ"ה דב"ן מצד אחר באופן שכל הנראה בעתיק מכל צדדיו בחי' פנים וכל אחוריהם ביתה ולכן אין נזכר בעתיק לא פנים ואחור ולא ימין ושמאל כי בין בימינו ובין בשמאלו כלול ממ"ה וב"ן ומה שאנו מזכירים פנים ואחור הוא כי המ"ה בכללותו נק' פנים בערך הב"ן הנקרא אחור:
כה שם עתיקא קדישא הנזכר בזוה"ק הוא הכתר דב"ן הנחלק בעתיק וא"א ולכן נקרא כתר הזקן אמנם עיקר שם ע"ק הוא על הא"ס ב"ה דהיינו שמטיבור א"ק ולמטה הנקרא א"ס בערך האצי' המתלבש בג' רישין דעתיק וא"א ועל שמו נקרא גם הג' רישין הנזכר ע"ק ועתיק נקרא רישא דלא אתיידע יען אין אנו יודעים מה בחי' אורות יש בתוך הכלים שלו ולכן אמר דל"א מה דהוי בהאי רישא דמציאות הרישא כבר נודע שהוא מחצי כתר דב"ן אמנם האורות שבתוכו לא נודע אם באו [רק] פנימי דמ"ה ופנימי דב"ן או באו מקיף ופנימיות דמ"ה ופנימיות דב"ן או אם באו מקיף ופנימי דמ"ה ומקיף ופנימי דב"ן ולעולם כשלא יש מקיף דב"ן אז הפנימיות דב"ן נעשה מקיף דמ"ה וסי' לאלו הב' ספקות הראשונות הם אא"ג בג"ד דהיינו לפי הספק האחד שלא באו רק פנימי דמ"ה ופנימי דב"ן ואז הפנימי דב"ן נעשה מקיף דמ"ה סי' אא"ג ר"ל מקיף א' מפנימי דב"ן ופנימי א' והוא מפנים דמ"ה וג' כלים והם א' מכתר דב"ן וב' מאחור דב' כתרים דחו"ב דב"ן כי לא הספיק הכלי הנזכר לכל אותם האורות דמ"ה ודב"ן. וכפי הספק הב' שבאו מקיף ופנים דמ"ה ופנים דב"ן ואז הפני' דב"ן נעשה מקיף למקיף דמ"ה וסי' בג"ד ר"ל ב' אורות מקיף א' מפנים דב"ן וא' ממקיף דמ"ה וג' אורות פנים א' מכתר דמ"ה וב' מאחור דב' כתרים דחו"ב דב"ן וד' כלים א' דכתר דמ"ה וא' דכתר דב"ן וב' כלים דאחור דכתר החו"ב דב"ן. וכפי הס' הג' שהוא אם באו מקיף ופנימי דמ"ה ומקיף ופנימי דב"ן יש ג' ספקות וסי' בב"ו בד"ד בד"ד הסי' הא' שהוא בב"ו ר"ל ב' מקיף דמ"ה ודב"ן ב' פני' דמ"ה וב"ן ו' כלים ב' דכתר דמ"ה ודב"ן וד' כלים דאחור ופנים דב' כתרים דחו"ב דב"ן. והסי' הב' והג' שהם בד"ד בד"ד ר"ל שהם ב' מקיף דמ"ה ודב"ן וד' (ענפי') [פנימיים וד' כלים] ב' אורות פנים דכתר דמ"ה ודב"ן וב' כלים [שלהם וב' אורות] דאחור הכתרים או דפנים הכתרים דחו"ב וב' כלים דאחור דכתרים דחו"ב דב"ן או דפנים הכתרים דחו"ב דב"ן. וכל הספיקות אלו הם ברישא דעתיק ומכח הספק שבראשו נולדים ספקות בגופו דהיינו שהחו"ב דחכמה דב"ן נשאר בחסד דעתיק ומאירים בחג"ת דעתיק והחו"ב וחסד דבינה דב"ן נשארו במצח [בנצח] דעתיק ומאירים בנהי"ם. והכתרים דז"ת דב"ן יש ספק אם עלו בז"ת דעתיק או אם לא עלו ואם עלו יש ספק אם עומדים ג' כתרי חג"ת בחסד ומאירים בחג"ת וד' כתרי נהי"ם בנצח ומאירים בנהי"ם כמו חו"ב דב"ן או אם נתחלקו כתר דחסד בחסד כתר דגבורה בגבורה וכו' או אם מאירים הכתרים הנזכר בדרך קוים חסד בנצח גבורה בהוד ת"ת ביסוד ומל' או אם מאירים חסד בגבורה וגבורה בת"ת ות"ת בנצח וכו' ומפני כל אלו הספקו' נקרא עתיק רדל"א:
כו עיקר התלבשות הא"ס שהוא מטיבור א"ק ולמטה הוא ברישא דל"א שהוא עתיק אמנם גם בכתר וחכמה דא"א שהם גולגולתא ומו"ס כיון שכם הם נקרא רישין מתלבש בהם עצמות הא"ס אף שבא להם האור דרך מסך דרישא עילאה הנזכר אמנם מבינה דא"א ולמטה בא להם האור דרך מסך ממש כי אין יכולים לקבל עצמות האור:
כז רדל"א הם הג' ראשונות דעתיק יען לא נתלבשו בא"א רק ז"ת שבו והז"ת הנזכר נקרא עתיק יומין ר"ל כי המושג אלינו מן העתיק הם הז"ת דיליה הנק' ו' יומין דיליה ע"י שנתלבשו בא"א משא"כ בג"ר דעתיק דלא: