אור ברסלב
קונטרס - חינוך ילדים פרק שלישי - תוכחה ומוסר › א. תוכחה

קונטרס - חינוך ילדים

פרק שלישי - תוכחה ומוסר · א. תוכחה

פרק שלישי - תוכחה ומוסר

עקר החינוך אינו תלוי בתוכחות והענשות, אף על גב שגם זה מוכרח, אבל זה רק פרט קטן בחינוך, צריך לרחק ולהוכיח, אבל מעט ובעדינות. וכמו שכתוב במסכת סוטה (דף מ''ז:) שכלפי ילדים לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. צריך מידי פעם דחיה אבל רק ביד שמאל החלשה, אבל עקר החינוך בא על ידי ימין מקרבת הקרוב צריך להיות חזק יותר ותמידי כל יום לקרב אותו בשבחים ועידוד, ורק מידי פעם צריך גם לרחק על ידי תוכחה בניחותא.

במסכת שבת (דף לד.) צריך למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלינהו מיניה, כדי שהתוכחה תועיל ויקבלו ממנו צריך לאמרו בניחותא, לומר לו בבקשה, עם הסבר, ולא כאדם שנותן פקודות וצווים, ההורים אינם צריכים להיות בבית שוטרים ומשגיחים, אין זה עיקר תפקידם, אלא עיקר תפקידם הוא החום והאהבה והקירוב לילדים, גם אם לבנה וגם אב לבתו צריך קירוב ושבחים ונגיעות של חיבה וחום אף שהם גדולים.

ועוד שהעדוד והחום שנותנים ההורים לבניהם ובנותיהם קושר אותם לבית, אבל אם אין ההורים נותנים מספיק חום ואהבה וקרוב, אלא הם בעיקר שוטרים ומחנכים, הילדים יכולים חס ושלום לחפש את החום הזה בחוץ בין חברים, ולהיות מנתקים מביתם ומהוריהם, וזו סבה לקלקול רוחני באשר החברים מכתיבים להם מה לעשות, שהרי הם נקשרים למקור החום והקרבה. והרבה בנים ובנות שהתקלקלו, סיפרו שהסבה העיקרית לזה, משום שהיה חסר להם חום וקרבה בבית:

ולכן צריך לשבח את הבן והבת על כל מעשה טוב שעושים, ולהראות להם את מעלתם בין ברוחניות ובין בגשמיות, ואף שנכשלו במבחן לא לנזוף בהם על זה, אלא לעודדם אתה מסוגל ליותר, בפעם הבאה נלמד ביחד למבחן, ואדרבה כשמצליח במבחן לעודדו ולשבחו על זה, וזה נותן לו כוחות להתאמץ גם בפעמים הבאות.

וכן כשהבן התבטל מן התורה לא לנזוף בו ולהענישו, אלא לעודדו אתה מסוגל ללמוד, אתה יכול להיות תלמיד חכם, ואדרבה כשהבן למד וניצל את הזמן צריך לעודדו ולשבחו על זה, ליתן לו פרס, ואפילו להכין עוגה על הצלחתו, וזה נותן לו כוחות להמשיך להתמיד.

תוכחה זו היא בעקיפין, והיא מועילה הרבה יותר מתוכחה גלויה. עידוד בזמן הצלחה, מועיל יותר מתוכחה או עונש בזמן כשלון.

היחס החם עם הילד בגיל הינקות מקשר ביניהם, וכשהילד יגדל יהיה מקורב להוריו ופתוח אליהם, גם בתקופות הקשות בגיל ארבע עשרה חמש עשרה, אבל הענשה רבה ומכות בגיל הרך מרחיקות מן ההורים ואינו פתוח אליהם כראוי, ובתקופות הקשות יהא קרע ביניהם, חס ושלום.

כשיש הרבה ימין מקרבת על ידי מלא החם והאהבה, חיוך ודבור בלשון רכה, לא צריך הרבה דחיה של שמאל דוחה, כדי לעשות רושם, מספיק אם ההורה מסתכל עליו בפנים חמוצות, או שאומר לו מלה קשה, זה כבר עושה עליו רושם, כיון שאינו רוצה לאבד את האהבה התמידית של ההורים. העונש הוא במה שמאבד את האהבה של ההורים, וזה מספיק.

אבל אם ההורה תמיד מעניש את הילד על ידי מכות או צעקות, כבר שום דבר אינו עושה עליו רשם, ועוד שהוא מרגיש שההורה מתרגז ואינו שולט על עצמו, והיאך הוא יכול לדרוש מבנו שישתלט על עצמו. אדרבה אם ההורה כובש את הכעס ואומר זאת ברוח טובה ובשקט אבל נמרצות, זה עושה הרבה יותר רושם על הילד והדברים מתקבלים.

שמעתי על אחד מגדולי ישראל, שהיה לו בגד מיוחד שלבשו בעת שהוצרך להכות ילדיו, כדי שעד שילבש בגד זה, הוא נרגע ולא הכה מתוך כעס, או שהיה די לילד שיראהו לבוש בגד זה ולא היה צריך להכותו.

תוכן העניינים

קונטרס - חינוך ילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה