אור ברסלב
קונטרס - חינוך ילדים פרק ראשון - סור מרע › ה. משמעת

קונטרס - חינוך ילדים

פרק ראשון - סור מרע · ה. משמעת

פרק ראשון - סור מרע

ביסודות החינוך [חלק א' ל''ח] של הרש''ר הירש זצ''ל כתב: כאשר חינכת את ילדך למשמעת, הצלחת כבר מראש בכל שטחי החינוך, ובלי טורח רב תצליח לכוון אותו לאן שאתה רוצה.

ועוד כתב שם: ''שהנחנו את הילד בשנתים הראשונות שלו להתרגל לציית רק לרצונו הוא ולעקשנותו, זאת אומרת שיפנקו אותו, כמובן, שהרושם של השנתים הראשונות לא יטשטש מהר, כי הוא מצא אופי חדש ובלתי מכוון לגמרי, ועל כן אי אפשר להפך את הרשם של עקשנות ופינוק למשמעת וציות, ואין הילד יכול פתאום להתחיל בביטול רצונו המפתח לעקשנות מפני רצוננו ושאיפתנו''.

מבואר שיש להרגיל את הילד למשמעת וצייתנות כבר בשנתים הראשונות, יש לעמד על דברים מסוימים שיציית להם ולא לוותר לילד, כדי שלא יתרגל לפינוק אלא למשמעת. ויש להענישו לפי כחו והבנתו כבר בגיל זה. ברור שאין להכריחו בהרבה דברים, תפסת מרובה לא תפסת, אלא יש לעמוד על דבר מסוים ולא לוותר עליו, וככל שגדל הילד יש להרגילו לציית ליותר דברים.

וכן יש להרגיל את הילד שלא כל מה שמבקש הוא מקבל, בין ממתק ובין משחק, ובין אוכל מיוחד שרוצה בו, שאם לא כן הוא מתרגל לפינוק ולעקשנות, וככל שיגדל ירבו דרישותיו וקשה לשנות את אופיו העקשני. אמנם יש להסביר לו שזה לא טוב בשבילו, כדי שיבין שהוריו מבינים טוב ממנו ועליו לסמוך עליהם.

ו. חינוך של ההורים והמורים.

יש אבות שסומכים על חינוך הרבנים בתלמוד תורה או בישיבה, וכן סומכים על המורות בבית הספר, וזו טעות חמורה, המורים רק מסייעים בחינוך, אבל עיקר החינוך בא מצד ההורים הם יכולים יותר לפקח על ילדיהם, בבית ובשעות החופשה, ויכולים לחנך כל ילד לפי דרכו, והשפעתם על ילדיהם גדולה יותר מן המורים. אמנם צריך להיות בקשר עם המורים, כדי לידע את חסרונותיהם של ילדיהם ולחנך אותם בזה.

ואף שנראה להורים שהרב או המורה טעו בחינוך הבן או הבת, אסור להורים לזלזל בהם, ובפרט ליד הילד, כל מילה של זלזול מצד ההורים כלפי בית הספר ומוריו, משפילה את כבודם בעיני התלמיד, וזה יפגע בלמודיו והוא לא יקבל כראוי את דברי המורים, בין בלמודים ובין ביראת שמים והנהגות, וכן לא יכבדם כראוי. אדרבה צריכים ההורים לדבר רק טוב על המורים לפני ילדיהם, ובצנעא אפשר לדבר עם המורים ולברר את סבת העונש וכדומה, מבלי שהילד ירגיש כלל שיש טענה על המורים, ובפרט שהרבה פעמים המורים צדקו, והילדים הגזימו בהתיחסות המורים.

וכן אין לאב להטיל את חינוך הילדים רק על אשתו, מפני שרובץ עליה גם על הבית, ולפעמים היא גם מטפלת בתינוק או בילד קטן, ולפעמים מוטל עליה גם חלק מעל הפרנסה, ואין לה זמן וכח לפקח על הילדים ולחנכם כראוי. ולכן האב אינו יכול להיות מופקע מעול החינוך, הוא צריך לשים לב מה עושים ילדיו בשעות הפנאי, למי הם הולכים וכדומה. וכן הוא צריך ללמוד עם הילדים גמרא ומשנה ונביא וחומש והלכה, ואפלו לימוד של א' ב', אין זה ביזבוז זמן חס ושלום, זו מצוות תלמוד תורה, ובשעה שלומד עם בנו כאילו קבלה מהר סיני, כמו שכתוב במסכת קדושין (דף ל:) ועוד שזה קושר את הבן עם אביו, וגם שיגדל הוא יהא קשור אליו בין בלמוד ובין בתפלות, ולכן האב צריך להיות אחראי גם ללמודי ילדיו וגם לנושא התפלות בבית הכנסת ובבית.

ואף לחינוך בנותיו אחראי האב, בין ללמדן ארחות חיים, מוסר וצניעות, ובין ללמדן חומש והלכות וכדומה, כדי שתהא להן השקפה נכונה ויראת שמים, וכן כדי שיהיו דומות במדות וביראת שמים לאביהן, ויהא ראוי לומר להן בת פלוני לפלוני.

ועוד שאת עקר המורא בחינוך מקבלים הילדים מן האב, ממנו הם יראים יותר מן האם, כמו שכתוב במסכת קדושין (דף לא.) ולכן אסור לאב להתנער מן החינוך, הוא צריך לסייע לאשתו לחנך את ילדיו.

וכן צריכים האב והאם לדון ולהתיעץ יחד לגבי חינוך הבנים והבנות, על כל בן וכל בת בנפרד, ואיש לרעהו יאמר חזק. שניהם שותפים בחינוך, ולכל אחד יש מבט נכון אף שהוא שונה, האיש שכלי והאשה רגשית, וכן יש לה בינה יתרה, ולכן הוא צריך להתייעץ עמה גם בנושא חשוב זה של חינוך ילדיו, ולפעל יחד ובדעה מאוחדת כדלעיל אות ג'.

ולכן האב צריך לסייע לאשתו מבית ומחוץ, גם בשעות הצהרים, וכן צריך לשבח ולעודד את אישתו וליתן לה כוחות נפש, כדי לעמוד בעול הבית והחינוך, וכן צריך להשגיח בחוץ להיכן הולכים הבנים והבנות, ומתי חוזרים, לבקר בישיבות ולהראות לבניו שאכפת לו מהם, ולהעניק להם חום ואהבה. וזה גם מסייע שתמיד הילד יראה דמות דיוקנו של אביו וימנע מעבירות. וכמו שזכה יוסף הצדיק לראות דמות דיוקנו של אביו.

תוכן העניינים

קונטרס - חינוך ילדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה