מעלת כסא אליהו הנביא
חשיבותו של כסא אליהו הנביא גדולה יותר מכיסאו של הסנדק.
מנהג האשכנזים: לייחד כסא אחד גבוה, לקשט ולפאר אותו ועליו יושב הסנדק וכסא זה משמש גם ככסא אליהו הנביא, עליו יושב הסנדק בשעת הברית ואת התינוק מניחים עליו בשעת הברית, מנהג זה מיוסד עפ"י הפשט.
מנהג הספרדים: להביא את כסא אליהו לבית היולדת, שלושה ימים לפני הברית והיו מכבדים אישה שאין לה בנים או נערה שהגיעה לפירקה לקשט את הכסא– זוהי סגולה! וכל הלילה היה מונח כסא אליהו בביתו של התינוק כדי שיבוא אליהו לשם ויברך אותו ולמחרת היו מוליכים את הכסא או כסא אחר למקום הברית.
ובשעת הברית נוהגים שהסנדק יושב על כסא גבוה ומכינים כסא קטן נוסף לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב וכך נהגו מזה דורי דורות שיהיה כסא קטן, מעשה ידי אומן, שלא יושבים עליו, אותו עוטפים בפרוכת ויש סוד בדבר. שמים עליו רימונים עשויים מכסף, מעטרים אותו במיני בשמים ומניחים עליו ספר תנ"ך ,עטוף בבד קטיפה מיוחד, ובברית המילה מסירים את ספר התנ"ך ואומרים: "זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב מלאך הברית שיתגלה ויראה במהרה בימינו אמן". לאחר מכן אומר אבי הבן: "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך" והקהל עונים "נשבעה בטוב ביתך קדוש היכליך" ואז מברך האב על המילה "אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" והקהל אומרים "כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה לחופה למצוות ומעשים טובים" ומניחים את התינוק על כסא אליהו הנביא. לאחר מכן, לוקחים את התינוק, המוהל או מכובד אחר, מכסא אליהו ומניחים התינוק על ברכיו של הסנדק ומלים אותו.
המקור למנהג יסודו בשני מקומות בזוהר הקדוש (ומופיע גם בפרקי דרבי אליעזר), שם כתוב שצריך להניח כסא מיוחד ויש לומר בפה "זה הכסא של אליהו הנביא" ואם לא יאמרו, אליהו הנביא לא יבוא ולא ישהה שם, "לא שרי תמן", שהרי "לא חרבה ירושלים שישבו גדול וקטן" כלומר צריך להיזהר בכבודו של אליהו הנביא ולייחד לו כסא יפה, חשוב ונכבד יותר מהכסא של הסנדק ואם קרה שכסא הסנדק יותר יפה , ישב הסנדק על שולחן או מקום גבוה אחר וישאיר את הכסא לכבודו של אליהו הנביא זכור לטוב.
הרמ"ק אומר שבמידה ולא מייחדים כסא לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אזי יבוא ולא ישב והדבר יגרום לעוגמת נפש לאליהו הנביא.
יש דעה נוספת: שאליהו הנביא לא יבוא בכלל, והתינוק לא יזכה לביקורו של אליהו הנביא זכור לטוב.
הרמ"ק כותב בספרו "אור החמה" שיש סוד בדבר ששני הכסאות יהיו סמוכין זה אצל זה, כסא הסנדק וכסא אליהו הנביא לידו. כסא הסנדק - זה דוגמת היסוד וצמוד לו כסא אליהו הנביא – והוא דוגמת המלכות.
לא יאה לקחת כסא מהאולם ולייחד אותו לכסא של אליהו הנביא, כנהוג היום, צריך להכין כסא אליהו כי זו אזהרת הזוהר הקדוש. לכתחילה צריך להקפיד בדבר, כך מובא בשמו של רבי יצחק אלפייא, הרב אהרון בן שמעון ובשם עוד מגדולי ישראל, שצריך להכין כסא של אליהו הנביא כפי הכתוב לעיל, כיאה למלאך הברית, שאנו שמחים שהוא יבוא לברית וישב על הכסא. כך משמע מהזוהר הקדוש ומהפוסקים שכל ביאת אליהו הנביא לברית היא יצוג של השכינה כלומר זו השכינה בעצמה, הרי ברית תמיד נעשית בין שני צדדים, בברית צריכה להיות נוכחות של שניהם. כותב הספורנו, פרשת וירא: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" למה וירא אליו ? מפני שעשה ברית ותמיד שעושים ברית צריך ששני הצדדים יהיו נוכחים. אברהם אבינו זכה שהקב"ה הגיע בכבודו ובעצמו וכן אנחנו מברכים: "אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", כמו שבברית של אברהם אבינו הקב"ה בכבודו ובעצמו היה נוכח, כך אנחנו מבקשים שגם יהיה נוכח בבריתנו, אך כעת, אם לא זוכים שהקב"ה יגיע בכבודו ובעצמו, אליהו הנביא יבוא והשכינה הקדושה תבוא עמו ותשרה על אותו כסא. .
(יש כאן גם דין של "לא תיטוש תורת אימך"- כל בני עדות המזרח צריכים להיזהר בזה ולייחד כסא מיוחד לאליהו הנביא זכור לטוב).
הוא הדין: מובא בזוהר הקדוש על עניין החופה שעושים לכלה- כשעורכים את החופה בלילה, החתן מברך ברכת שהחיינו על הטלית וכשעורכים החופה ביום, מברך שתי ברכות להתעטף בציצית וגם ברכת שהחיינו. לאחר ברכת שהחיינו צריך להקפיד שהטלית תהיה פרוסה מעל ראש החתן והכלה. המקור מהזוהר הקדוש: כתוב שהשכינה יורדת מלמעלה ויש לה שבע חופות ואם יכולנו לראות היינו רואים שבע קומות של אור מעל ראש החתן והכלה, לכן צריך לברך שבע ברכות ובזמן אמירת הברכות, אם אין טלית , אפשר לפרוס כל פרוכת אחרת. עצם פעולת פריסת הטלית , תגרום לבואה של השכינה הקדושה ואין צורך לומר בפה שלכבודה עשינו זאת, אלא השכינה באה מאליה- רק חשוב שיהיה מקום לשכינה לשרות שם ומקום זה הוא הטלית ואז הכלה מתברכת בכל פעם שבע חופות , שבע מדרגות של ברכה ויש סוד גדול בדבר.
הרש"ש סידר בשבע ברכות, כוונות נוראות לכן צריך להיזהר שכל המברכים בשבע ברכות יהיו אנשים תלמידי חכמים והגונים.
מסקנת הדברים: כדי שהשכינה תשרה צריכים לעשות מעשה בפועל ,שהפעולה הזאת תעשה גם את הדבר הרוחני: חשוב להקפיד להכין ולייחד כסא מיוחד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב, בנוסף לכסא של הסנדק- בשעת הברית ולפרוס טלית מעל לראשם של החתן והכלה- לכבודה של השכינה למען תשרה שם – בשעת החופה.