מנהגי ליל ברית
* בלילה זה צריכים האם והילד לשמירה יתירה (מטה משה).
* מובא בשל"ה הקדוש: "עיקר השמירה להיות ניעור בלילות עד המילה וללמוד תורה ולעסוק במעשים טובים, וזה נכלל בפסוק "הישמר לך ושמור נפש " (מסכת חולין ענייני מילה) וכן ב"אורחות חיים" הביא שיש מקומות שאין ישנים כל שבעה הלילות, בבית היולדת, לשמירה.
* לימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ולכל המתעסקים במצווה זו (סידור ר"י עמדין).
* בספר קב הישר מובא: ע"י התורה של "וין נאכט" בלימוד ליל הברית אליהו הנביא מתגלה בהארות גדולות של רצון עליון וע"י זה גורם הרבה טובות וישועות לישראל.
* לימוד בזוהר– אין לך דבר שמבער הקוצים כמו דברי הזוהר הקדוש וגם שזכות כל התנאים הקדושים הנזכרים שם ימליצו טוב על הילד הנימול למחר, שלא יקרה לו שום מקרה רעה ח"ו ע"י המילה.
* בלילה זה חשוב להזמין עשרה אנשים, תלמידי חכמים, שילמדו את כל תיקון "ליל ברית יצחק". לימוד זה הוא גורלי לגבי התינוק והמשתתפים בלימוד זה קובעים את גורל התינוק– בתורתו ובשמירת בריתו (בכל מקרה, במידה ואין אפשרות לאסוף עשרה ת"ח, צריך האבא לסיים את כל הלימוד אפילו ביחידות).
* קוראים קריאת שמע בבית היולדת ואומרים פסוקי דרחמי, להגן מפני המזיקים (זוכר הברית).
* נוהגים שהמלמדים מוליכים את התינוקות של בית רבן, בכל יום קודם המילה לפנות ערב, לבית היולדת וקוראים קריאת שמע והמלאך הגואל ומחלקים מיני מגדנות ואין לבטל שום מנהג מישראל.
* מנהג "בית אל", בשטר התקשרות שבין החברים, כאשר יולד בן לאחד מן החברים... בליל שמיני למילה מחוייבים להימצא שם כל החברים יחד, באהבה, בלילה ללמוד תיקון המסודר ללילה זה ולכוון בעד הילד הנולד.
* יש נוהגים לומר "הלל שלם" עם "הלל הגדול" (מזמור קלו בתהילים – "הודו לה' כי טוב") וכן מובא בספר "קורות העיתים" (עמ' ס"ח), על מנהג צפת, בזמנו, בעת שהיו מביאים את התינוק למילה... ואומרים הלל הגדול. יש נוהגים לומר שבח "נשמת כל חי" בפני עשרה אנשים בסעודה והאישה תאמר בינה לבין קונה.
* יש נוהגים ללבוש בגדי שבת (מנהגי פיורדא וכן הביא במאמר מרדכי סימן תצ"ג).
* יש הנוהגים להסתפר לכבוד המילה שהוא יו"ט שלו למחרת (יהודי סלוניקי).
* יש נוהגים לפזר חיטים/גרעינים על מיטת היולדת, לסימן טוב (זכר דוד).
* לספר המעשה מהבעל שם טוב הקדוש– שהציל תינוק למילה בליל הברית (ברית אבות,ליל שימורים).
* להניח ספר "נועם אלימלך" הקדוש, כיס בתוך כיס, סמוך לראש התינוק (אורה וששון במנהגי צאנז).
* מפורסם המנהג לתלות פרק תהילים "שיר למעלות אשא עיני..." (פרק קכ"א) סמוך לתינוק, לסגולה (ספר הברית).
* להביא לבית היולדת כסא אליהו הנביא ולהניח עליו ספר תנ"ך מלא (הרב בן ציון מוצפי שליט"א).
* להדליק נרות לכבוד אליהו הנביא ולכבוד רבי מאיר בעל הנס.
* בספר "מעבר יבק" מובא להדליק 3 נרות לכבוד האבות הקדושים. יש מניחים על מגש 12 נרות ומעבירים בין המסובים ומדליקים לכבוד 12 השבטים.
* כדאי שהאישה, במעמד זה של ליל הברית, תאמר 'ברכת הגומל' ועשרה אנשים יענו על ברכתה.
* מובא בספר מעבר יבוק: האב יאמר את סדר פיטום הקטורת לאחר חצות הלילה. וכן בלילה שלפני מילת התינוק מה טוב לומר סדר פיטום הקטורת לפני כסא אליהו, כי המכין לכסא הלז בקדושה ובטהרה ומזמינו בפיו יזכה להארת פניו (עתר ענן הקטורת פרק ה').
* וכל העם ההולכים לברית מילה הם כמקבלים פני שכינה הבאה להופיע מאורה על כל המטפלים במצווה ההיא, ויש להם תוספת נשמה גם כן, לכן אמרו שיום טוב שלהם הוא, כמו שביו"ט יש נשמה יתרה, ולכן חייבים כל העם לעמוד בשעת המילה. ואסמכוהו על פסוק (מלכים ב' כ"ג, ג'): "ויעמוד כל העם בברית" (מעבר יבוק עתר ענן הקטורת פרק ה').
* יש נוהגים להניח האיזמל בסמוך לתינוק בלילה שלפני המילה (ליקוטי מהרי"ח, מטעמים, ליקוטי צבי וכורת הברית).
* יש נוהגים שמנין הנאספים יהיו עשרה, ורמז לכך ב"זוהר" במעשה בכפר טרשא שם מוזכר שהיו שבעה אנשים (קם אחרא, פתח חד וכו'), ור' אבא ובנו ובעל ההילולא– בא לברית– הרי עשרה (ניצוצי הזוהר, הגהות מהרצ"א על הזוהר).
* וכן המנהג לדרוש מענייני המילה ועיקר הדרשה שיכנסו אמרותיו בלב שומעיהם (זכר דוד).
* מנהג אוסטריה: עיקר הלימוד היה במשניות וישתדלו מאוד שישאר מנין אנשים בחצות הלילה, ובהגיע חצות הלילה היו נועלים דלתות הבית והחלונות ופתחו באמירת קריאת שמע והמלאך הגואל.
* מנהג איטליה: שחברה הנקרא חצות לילה לומדים בבית התינוק בלילה שקודם המילה.
* מנהג מרוקו וקהילות ג'רבה: לשיר הזמר הידוע על רבי שמעון בר יוחאי– "בר יוחאי".
* מנהג תימן: היו שוחטין בהמה לצורך סעודת הברית שתיערך ביום.