אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל ח › ד

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל ח · ד

ג

ולענין דינא בהנך בעיות העלה הרב ז"ל בסי' י"ט דאין להוציא מהשני ודלא כהרא"ש ז"ל. וז"ל דהא פשיטא דהרא"ש לא כ"כ אלא לפי שיטתו דבספיקא דדינא מוציאין מיד התוקף והרבה פוסקים סבירא להו דבספיקא דדינא א"מ מהתוקף אפי' הוי מ"ק ממש וא"כ הכא כיון דנ"ל דלכ"ע א"מ מיד האחרון מטעמא דהראשון לא הוי מ"ק בודאי. ודאי אין להוצי' מיד האחרון כשזכה בזכי' ברורה עכ"ל. ול"נ דמשום הא לא איריא שהרי הב"י ז"ל סובר דמהני תפיסה בספיק' דדינא וכמו שנראה מדבריו בש"ע ח"מ בהרבה מקומו' ואפ"ה בסי' רמ"ג כתב כמו הרא"ש גבי בעיא דאויר שאין סופו לנוח דבהפקר מוציאין מהאחרון ונותנין להראשון אלמא מה דפשיט' לי' להרב ז"ל להאי גיסא פשיט' לי' להב"י ז"ל לאידך גיסא אבל באמת יש שום עיון בזה דאטו הראשון מה שהוא מוחזק מספק יהא עדיף ממי שיש לו חזקת מ"ק ממש בתורת ודאי ואפ"ה לשיט' הב"י הרי מהני בי' תפיסה וכבר עמד בזה הרב ז"ל בסי' ע"ו ומה שאמר בו הוא דחוק מאוד לפיכך לא אזכירו אבל מ"מ אפי' לדבריו מיהו אין ראי' שהסוברי' דמהני תפיסה יחלוקו על הרא"ש בהאי מילתא ול"נ מה שיש לחלק בזה משאר ספיקא דדינא דמהני בי' תפיסה ואף שהראשון תפס כודאי וגם יש לו חזקת מ"ק הוא משום דבשאר ספקא דדינא גם בעוד שלא תפס השני יש לו בגוה דהאי דררא דממונא ודלמא הדין עמו ושלו ביד חבירו אבל בהנך בעיות דב"מ בעוד שלא תפס השני לא הי' לו בגוה שום דררא דממונא דאפי' את"ל דהראשון לא קנה זה השני מה לי' בגוה כל שעדיין לא זכה בו. וכבר חלקתי בכיוצא בזה למעל' בכלל רובא סי' ט' ע"ש והוא חילוק נכון אלא שעדיין איכא למידק ממ"ש בש"ע בס"ס רמ"ה ז"ל זיכה לו ע"י אחר וכששמע המקבל שתק ואח"כ צווח ואמר איני מקבלה ה"ז ספק אם זה ששתק כבר רצה וזה שצווח חזר בו או ששתק מפני שעדיין לא הגיע לידו כלום וזה שצווח הוכיח סופו על תחילתו לפיכך אם קדם אחר וזכה בה לעצמו א"מ מידו שמא המקבל זכה וכיון שאמר איני רוצה בה הרי הפקירה וזה שקדם ולקחה מהפקר זכה ע"כ והרי התם נמי בעוד שלא קדם זה השני ותפס בה לא הי' בו בגוה דררא דממונא דאפי' את"ל זה ששתק כבר רצה וזה שצווח חזר בו זה השני מה לו בגוה כל שלא זכה בו ואפ"ה פוסק בו דלא מפקינן מיני' וי"ל דהתם הראשון איננו תפוס בה כלל אבל בהך בעיא דאויר שאין סופו לנוח הראשון שהוא בעה"ב תפוס בה ואם שאינה תפיסה מעליא מ"מ תפיסה מיהת הויא וכמ"ש לדעת הרא"ש וזה השני בעוד שלא תפוס לית לי' בי' דררא דממונא מש"ה לא מהניא התם תפיסת השני באופן שמהסוברים דמהני תפיסה בספקא דדינא אין ראי' שיחלוקו על זה ומ"מ נ"ל להכריע כדעת הרב בזה ודלא כהרא"ש ז"ל ואם שהמחבר והרמ"א סתמו כדבריו משום דלא ידעו שיש חולק בדבר אבל בעניי מצאתי שהרמב"ן והר"ן והנ"י סברי דלא כוותי' שהרמב"ן ז"ל כתב בהך בעיא דאויר שאין סופו לנוח וז"ל וכיון דבגמרא לא איפשטא להדיא דינו כדין תיקו דממונא ובהפקר כל הקודם וזכה בו א"מ מידו אבל במתנה מוציאין ממקבל לנותן אבל לא מנותן למקבל עכ"ל וכ"כ הנ"י שם בשם הר"ן ז"ל הבאתי דבריו בסעיף ב' הנך רואה דהנך רבוותא סברי דבמציא' והפקר לא מפקינן מהשני ליתן להראשון דלא כהרא"ש וכ"כ שם מוהר"מ מטיקטין דהנ"י פליג על הרא"ש בזה. והנה הרב ז"ל כמה כרכר בדעת הרא"ש אלא שלא מצא אילן להשען בו ואמר שאינו כדאי לחלוק עליו ואין מהתימה שלא ראה דברי הרמב"ן והר"ן שבימיו לא באו עדיין בדפוס הביאם מוהרב"א בשיטתו אבל לא ידעתי איך נעלם מעיניו דברי הנ"י בהך מילתא:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה