אור ברסלב
קונטרס הספקות כלל ז › ז

קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר

כלל ז · ז

ו

ודע דת"ב לא מהני אלא במטלטלי אבל במקרקעי לא מהני אם לא במילתא דעבידא לאגלוי וע"ד שנתבאר בח"מ סי' שי"ז ע"ש ומש"ה אמר רב נחמן בפ' השואל דאפי' בא בסוף החדש כולו למשכיר ואף דהתם מיקרי ת"ב וכמו שנתבאר משום דבקרקעות לעולם לא מהני תפיסה. ודן מינה דבשכירות מטלטלי בכה"ג בשני לשונות הסותרים לא מפקינן מהשוכר כיון דתפס ברשות וכ"כ הרב ז"ל בסי' מ"ו איברא שמדברי התוס' בריש המוכר את הבית (סא) משמע דסברי דבשכירות גם במטלטלין לעולם מוקמינן בחזקת המשכיר מטעם כיון דסופו לחזור אליו חשיב איהו מוחזק ע"ש בד"ה ארעת' ומיהו לענין דינ' דברי הרב נכונים שמדברי שאר כל המפרשי' דלשם משמע דאין מחלקים בין סופו לחזור או לא ובמטלטלין לעולם א"מ מהמוחזק. אך יש לעיין בשכירות מטלטלין מאימת נקרא השוכר ת"ב אי נימא מיד שקנה שכירות המטלטלין במשיכה בחזקת השוכר נינהו ואפי' בא בתחילת החדש כולו לשוכר או דלמא לא מקרי ת"ב אלא כשכבר השתמש בהו החדש העיבור והנה הרב ז"ל כתב בפשיטות בסי' הנז' דבשכירו' מטלטלין בא בתחילת החדש כולו למשכיר בסוף החדש כולו לשוכר באמצע החדש חולקין וכן מצאתי להדיא בא"ז בשם חידושי הר"ן וצריך לתת טעם מדוע לא נימא דמיד שמסר לו המטלטלין יקרא ת"ב לכל ספק אשר יולד בו כמו במת ביום שלשים והאי דספינה אם נתן לא יטול דהתם נמי בשעה שהתפיסום הבעלים עדיין לא נולד הספק. ויש לחלק דהתם הספק הוא על גוף המעות אי הם של הנותן או המקבל ושפיר אמרינן כיון שהוא תפוס במעות הללו ברשות מהני לכל ספק שיולד בו אח"כ אבל הכא גוף המטלטלין של המשכיר הם ואין לו לשוכר בהן אלא הפירות ולא מהני תפיסת הגוף על הפירות עד שיתפוס הפירות ופירות הספק שהם החדש י"ג א"א לו לתפוס אלא בחדש י"ג וזה נכון. אלא שנלע"ד להוכיח מדברי התוס' והרא"ש דס"פ השואל דסברי דגם בכה"ג הויא ת"ב מיד שמסרן לידו של זה דאיתא התם האי דאמר לחברי' אושלן מרא למירפק בה פרדיסי רפק בה כל פרדיסי דאית לי' ומהדר לי' קתא הקשו שם מהאי דארעתא דבי חייא מזבנינא דמיעוט ארעתא שנים ותירצו דהתם במכר יד מוכר על העליונה שהוא המוחזק וע"ש והתם המשאיל יש לו חזקת מ"ק אלא משום הכי מהני חזקת השואל דהוי ת"ב וכמ"ש בספר מוהר"י בן לב וגי"ת והרב ז"ל בסי' מ"ה והתם ודאי אפי' בא המשאיל בעוד שלא רפק בה יותר משני פרדסות נמי אין בכחו להוציא מהשואל עד דרפק בה כל פרדיסי דאית לי' אלמא דמיד שמסר לו מקרי תפס ברשות ולא צריך למיהדר לי' עד דרפק בי' כל פרדיסי ה"נ מיד שמסר לו המטלטלין נקרא ת"ב ואפי' בא בתחילת החדש כולו לשוכר וזהו נראה בעיני בטעמייהו דהתוס' בפ"ב דכתובות ובפ' בית כור שכתבו בטעמא דשמואל דסובר בהאי דמרחץ דבא בתחילת החדש כולו לשוכר בסוף החדש כולו למשכיר כו' היינו משום דאדוי אודי לי' מדלא בא עד סוף החדש דאל"כ לא הי' מהני תפיסת השוכר כיון דטוען שמא וכ"כ הרא"ש בפ"ק דב"מ ומדוע לא פירשו דטעמא דשמואל דלית לי' קרקע בחזקת בעלי' עומדת וא"כ שפיר מהני תפיסתו דהוי ת"ב דהאי דמרחץ ת"ב הוא וכמו שנתבאר למעלה וכן נראה מתוך דברי הנ"י בריש ב"מ דזהו טעמא דשמואל אלא דאנן קי"ל כרב נחמן דבקרקע לא מהני ת"ב ע"ש אלא משום דאינהו ר"ל התוס' והרא"ש ס"ל דהיכי דמהני ת"ב מהני גם תפיסת גוף הדבר להפירות שיולדו מש"ה לא מצי לפרש הכי דא"כ תקשה דאפי' בא בתחילת החדש יהי' כולו לשוכר כמו האי דאושלן מרא. אך ראיתי בנ"י בפ' השואל שכתב ג"כ בטעמ' דרפק בה כל פרדיסי דאית לי' משום דהשואל מוחזק ובעניותי לא מצאתי לחלק בין שוכר לשואל וצ"ע לדינא:

תוכן העניינים

קונטרס הספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה