קונטרס הספקות· רבי י־הודה הלר
כלל ג · ד
וכיון דתקש"ה מהני ראוי לידע אי שאלה ופקדון מקרי ג"כ תפיסה דקודם הספק או לא. הנה הת"ה בסי' שכ"א כתב בפשיטות דשאלה ופקדון לא הוי תקש"ה. וז"ל ונראה דאפי' אם שאל ראובן הספרים והביאו לרשותו קודם שמתה אשתו והחזיק בתורת שאלה בידו עד לאחר מיתת הבת. ושוב אומר שרוצה לתפוס בהן בשביל חובת הנדוניא אפי' כה"ג מקרי תפס לאחר שנולד הספק ותפיסה קמיית' בתורת שאילה היתה ובחזקת שמעון הוה בכל אתרי' דהוי קיימי ע"כ. והרב ז"ל הביאו ולא הרהר אחריו בזה כלום וגם הרב בית הלל באה"ע ס' נ"ב מביא ג"כ דברי הת"ה הללו והביא ראי' מהאי דהכותב בעובדא דהאי איתתא דאפקידו גבה מלוגמא דשטרא ואמרה מחיים תפסינא. ואמר רב נחמן אי אית לך סהדי דתבעינהו מינך מחיים ולא יהבית הוי תפיסה מחיים ואי לא הוי תפיסה דלאחר מיתה וה"נ כל שלא תבע אותו אידך להחזיר שאלתו קודם שנולד הספק ולא רצה לחזור באומרו שהוא תופס אותו הוי תפיסה דלאחר הספק וזו פשוט עכ"ד וע"ש עוד בבית הילל מ"ש מזה בענין תקנת בורח ודבריו נכוחים
ולדידי איכא למידק בהאי מילתא דת"ה מתוך דברי הסמ"ג דעשין צ"ה שהוכיח דתקש"ה מהני מפ' יש בכור דמת ביום שלשים דאמר ר"ע התם אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן ע"ש והרי התם בפודה בתוך שלשים יום אין הפדיון חל מיד אלא בזמנו דוקא ומש"ה סובר שמואל התם בפ' יש בכור דאם נתעכלו המעות אין בנו פדוי ולפי"ז המעות האלו בתוך השלשים יום פקדון בעלמא ביד הכהן וכן כתבו התו' בב"ק דף ע' דמש"ה יכול להרשות עליהן דפקדון בעלמא נינהו ע"ש ואפ"ה מקרי הכהן תקש"ה אלמא דכל שהוא בידו בתורת פקדון או שאלה מקרי נמי תקש"ה ודוחק לחלק וניחא לי דהסמ"ג ז"ל לשיטתו דאיהו פוסק בעשין קמ"ד כרב דהפוד' בנו בתוך שלשים לאחר שלשים יום בנו פדוי ואפי' נתעכלו המעות ולפי"ז זכה הכהן בהאי חמש סלעים מיד לגמרי והלכך שפיר תקש"ה הוי וזהו בעיני בכוונת התו' דבכורות דף מ"ח שכתבו שם בד"ה ואם לשני כהנים דטעמא דר"ע דאמר אם נתן לא יטול משום דנתן לו מתחלה מתורת מתנות כהונה והיינו מתורת תפיסה ברשות. ובפ"ב דכתובו' משמע דפשיטא להו דתפיסה דקודם שנולד הספק מהני וכמ"ש הת"ה וא"כ הכא מדוע לא פירשו כהסמ"ג משום דהוי תקש"ה ודוח' לומר דהתם פשיטא להו להך גיסא דמהני והכא לאידך גיסא דלא מהני אבל ע"פ האמור ניחא דהתו' ז"ל לשיטתייהו דאינהו סברי דהלכתא כוותי' דשמואל בהאי ואם נתעכלו המעות אינו פדוי וכ"כ הרב הת"ה בשמם בסימן רס"ד ע"ש וא"כ לדידהו הוי לי' כפקדון ביד כהן ולא מקרי תפיסה דקודם הספק משא"כ הסמ"ג דפוס' כרב וכמ"ש ועיין תשובת רש"ל סימן ז' ובש"ך יו"ד סימן ש"ה ס"ק י"ט ודו"ק: