כעס
כללי :
1) אחת התכונות הגרועות באדם היא הכעס. כעס פוגע בבריאות האדם הן פיזית והן רוחנית. הכעס פוגע באחרים באמצעות לשונו, פוגם ביחסיו עם הסובבים אותו וגם הוא עצמו לא מרוצה מעצמו.
2) אין ספק שכעס היא מידה שקשה לשפרה, אי אפשר לתכנן מראש לא להיפגש עמה, כמו בתכונות אחרות. הכעס בדרך כלל הוא היקלעות למצב סוחף בלתי נצפה, הוא נובע ממגוון תכונות והשקפות של האדם ולכן השתלטות עליו קשורה בשיפור כללי של מידותיו והשקפת עולמו של האדם.
3) בכעס מעורבת גם גאווה. כאשר רואה הכעסן שאין מתחשבים בדעתו, אז הוא כועס, הוא חש שחייבים לעשות את רצונו, סבור שמגיע לו ולכן מותר לו לכעוס.
4) הכעס הוא אמצעי ביטוי להשגת צרכים או הישגים שלא הושגו בדרכים אחרות, והוא שם לב שע"י הכעס הוא מצליח להשיגם. לטווח הקצר לכאורה הוא צודק, אבל לטווח הארוך נגרם נזק גדול.
5) הקב"ה לא ברא שום דבר סתם, גם לא את הכעס, רק צריך לדעת שלעולם אל לו לאדם לכעוס בפועל, אלא כעס הפנים (הבעת פנים כועסת) כדי להציג את תוקף דרישתו, כגון בחינוך ילדים.
6) אמנם אפשר ללמוד על כעס הפנים, אבל בתחילה מומלץ לא להשתמש אפילו בכעס הפנים, כי הפעולה החיצונית יכולה להשפיע על הפנימיות. רק לאחר שלומדים לשלוט בכעס, אפשר ללמוד להשתמש בכעס הפנים.
כיצד להתייחס לכועס:
1) לפעמים נשאל, על מה הכעס? על דבר פעוט כזה? אבל הסיבה לכעס היא לא הדבר הפעוט, אלא דבר אחר שקדם לכך והופנם, כגון: בן זוג ציפה למתנת יום הולדת או יום הנישואין ולא הייתה התייחסות, בן הזוג התאכזב ונעלב, הדבר נשמר בלב ונחקק בתחושותיו, הוא נהפך רגיש לכל דבר קטן. על כן כאשר נתקלים בכעס על דבר פעוט שכזה יש לברר מה הגורם האמיתי המציק כדי לתקן את המעוות.
2) לעיתים מתפתח כעס לאחר ששמע חבר משבח את אשתו, והוא מיד משווה עד כמה אצלו זה לא כך.
עצות נגד הכועס:
1) כיוון שכל המשפחה סובלת מהכעסן, אין לדרוש רק מהכעסן לתקן עצמו, אלא מוטל על בן זוגו לעזור בכך, כיצד?
א) ע"י בירור הסיבה האמיתית של הכעס, כפי שכבר הסברנו, וכן ע"י לימוד הדברים שהכעסן רגיש בהם ולהיזהר בהם להבא.
ב) ניתן להבחין על פניו של הכעסן, רגע לפני הכעס שהוא עומד לכעוס, התנהגות נכונה שלנו ברגע זה יכולה להביא רגיעה על הכעסן.
ג) לפעמים ויכוח מתמשך גורם לכעס ולכן יש לעצור כזה ויכוח לפני שיתפתח הכעס, וזאת למרות הקושי הרב בכך. לאחר זמן הדבר יהיה קל יותר.
ד) יש כאלה אשר רואים בעת ריב שהכעס גובר, יוצאים מהבית להירגע. זו עצה טובה, אך ישנם כאלה שפעולה זאת תגרום לתוצאה הפוכה של הגברת הכעס, מתוך תחושה של: "לא מקשיבים לי", "לא מתייחסים אלי".
ה) דיבור בנחת מביא לרגיעה, לעומת הגברת הקול המגבירה את הכעס.
ו) אי הסתכלות בפניו של הכועס יכולה להשפיע לטובה.
ז) אין לפנות עם בעיות או ביקורת בזמן של לחץ או עייפות.
ח) צריך לדעת שאין הכרח שהאומר מתכוון באמת למה שאמר, אלא שבשעת כעס הכועס רוצה לפגוע, והוא אומר מילים שהוא יודע שהן יכולות לפגוע, כי למד עם הזמן את רגישותו של הנפגע ומה משפיע עליו. אין הכוונה שמותר לעשות כן, אלא שיש להבין שהדברים נאמרו על מנת לפגוע, מתוך כעסו ולא במתכוון.
ט) אם לא תתייחס למילים הפוגעות שהכעסן אומר הוא יפסיק לומר אותן כי הוא יגלה שזה לא מועיל לו.
י) כל אדם רוצה להיראות חיובי בעיני אחרים (במיוחד בין בני זוג). מילים טובות מעודדות אותו לנסות להשתפר על פי מדד השבח והעידוד שקיבל, והפוך חס ושלום, הטחת מילים שליליות, כגון: עצלן או שקרן, מפחיתות את הרצון להשתפר: "למה עלי להשתפר, הרי ממלא כך חושבים עלי".
עצות נגד הכעס:
1) חשוב על הנזק שנגרם שלא שווה את פריקת הכעס השלילית הזאת.
2) לפעמים בעת ויכוח לא מגיעים להסכמה וכל אחד רוצה לשכנע את סברתו ואז לאחר שלא מצליח, האחד יכול לפלוט מילה, כגון: "טיפש ולא מבין". אסור להגיע לכך, חובה לדעת לנהל דו שיח מבלי להגיע ליידי כך.
3) אדם כועס כאשר לא עושים רצונו או שדבר מפריע לו מאד, ומי שהדבר תלוי בו לא מתקן. לכן יש ללמוד לעקור את הסיבה לכעס, ע"י שיבין שאין סיבה לכעוס או שיקבל את המציאות כמו שהיא.
4) יש לעבוד על מידת הסבלנות, כיצד? יבחר זמן שבו בדרך כלל המתח בבית עולה ויקבל על עצמו בהתחלה רבע שעה לשמור על שלוות נפשו ועל קור רוח. עם הזמן, יוסיף עוד רבע שעה וכך יוסיף עד שירגיל עצמו לסבלנות.