אור ברסלב
קונטרס הטוב שברופאים הלכות ביקור אשה אצל רופא, וביקור איש אצל רופאה › ד. דוגמאות לסעיף הקודם

קונטרס הטוב שברופאים

הלכות ביקור אשה אצל רופא, וביקור איש אצל רופאה · ד. דוגמאות לסעיף הקודם

הלכות ביקור אשה אצל רופא, וביקור איש אצל רופאה

העולה מהסעיף הקודם, שאשה הנצרכת לטיפולים במקומות המגולים, כגון: אף, אוזן, גרון, טיפול שיניים, בדיקת דם (32), טיפולי עור [במקומות המגולים] וכל כיו"ב, מותר לה מעיקר הדין להיבדק על ידי רופא אע"פ שיכולה ללכת לרופאה, זולת מצד מידת הצניעות שעדיף שתלך לרופאה. וכשנצרכת לבדיקות במקומות המכוסים, כגון: חזה, בטן, גב, שוק וכל כיו"ב, אסור לה ללכת להיבדק אצל רופא אם יכולה להיבדק אצל רופאה. ורק כשאין באפשרותה ללכת לרופאה, מותר ע"י רופא (33).

32. ויש לעיין גבי תרומת דם, האם מיקרי נגיעה שאינה הכרחית (אע"פ שיש בה תועלת למישהו אחר) שאז אין להתיר ע"י רופא אפי' כשאי אפשר ע"י רופאה וכדלקמן (סע' י), או דילמא יש בזה צורך לרפואת אחר, ויש להתיר בזה אפי' כשאפשר ע"י רופאה זולת מצד צניעות כיון דהוי מקום המגולה. והדעת נוטה דהוי צורך, ובפרט כיום שהרופא משתמש בכפפות בשעה שלוקח דם. ושו"ר בשו"ת מעין אומר (חי"ב פ"ב שאלה ה-ב) שנשאל הגר"ע יוסף זצ"ל מאדם שביקשו ממנו לתרום דם לחולה, והלוקחת היא אחות, האם מותר לו לתרום דם, וענה דאסור אלא יתרום ע"י גבר, ע"ש. ולכאורה מדלא ענה דאסור אא"כ אין גבר, משמע דאין שום היתר כלל היינו אפי' אם תתבטל תרומתו, אין לו להקל ע"י אחות. ויל"ע בזה. ושמא לדינא אפשר להתיר עכ"פ היכא דאי אפשר ע"י איש, ולהקל ע"י אחות (ובפרט אם היא עם כפפות דקיל טפי).

33. כל הסעיף פשוט הוא מהעולה מהסע' הקודם. ולא כתבתיו אלא כדי לפרט את הדברים.

ה. רופאה בתשלום ורופא בחינם.

אם ישנה אפשרות להיבדק על ידי רופאה בתשלום, אסור (34) לה ללכת להיבדק (35) על ידי רופא אפילו בחינם (36). אך אם הדבר כרוך בהוצאה גדולה (37), מותר (38) לה ללכת להיבדק (39) אצל רופא (40). וירא שמים יוציא הוצאות מרובות כדי שהאשה תיבדק אצל רופאה. ועיין בהערה (41).

34. כיון דזה נחשב כיכולה להיבדק ע"י רופאה, וקיי"ל דבכה"ג אסור לה ללכת לרופא וכמבואר בסעיף הקודם. ודע, דאת הכסף שצריכה לשלם לרופאה, אין לה לחשב מכספי מעשר, וכמבואר בהערה הבאה (ד"ה ונראה).

35. הכא מיירי בבדיקה במקומות המכוסים, דאז כשאפשר ע"י רופאה אסור לה להיבדק ע"י רופא, ובהא אמרינן דאפי' רופאה בשכר. אך בבדיקה במקומות מגולים, מדינא יכולה ללכת לרופא אפי' כשיש רופאה זולת מצד מידת חסידות שעדיף לה ללכת לרופאה, בהא פשיטא דאינה חייבת להוציא ממון וללכת לרופאה. מיהו מסתברא דאכתי איכא בזה מידת צניעות.

ונראה דלפי מש"כ הגר"מ גרוס באום אני חומה (ח"מ ס' ט), עולה דכל היכא דאינו מחוייב מן הדין אלא שרוצה להדר, מותר לו להוציא את הכסף ממעות מעשר, ע"ש. א"כ בנ"ד נראה שאם רוצה להדר בזה וללכת להיבדק אצל רופאה בשכר, אע"פ דמדינא מותר לה (כיון דזה במקומות מגולים) יכולה להוציא כן מכספי מעשר. אך בדיקות במקומות מכוסים, דמדינא אסור לה ללכת לרופא כיון דיכולה ללכת לרופא בשכר, אין לה להוציא את הכסף מכספי מעשר. אך אם הדבד כרוך בהוצאות מרובות, דאז אינה מחייבת לילך לרופאה, בהא יכולה להדר ולשלם מכספי מעשר.

36. כ"כ בשעורי שבט הלוי (ס' קצה סע' יז בדיקת רופאים) שאף כשיש רופא בחינם ורופאה בשכר יש ללכת לרופאה, ואם א"א באשה רופאה וכו' מותר ללכת לרופא, ע"ש. וכ"פ הגר"מ גרוס באום אני חומה (ב"כ אות ג סע' א) ע"פ שבט הלוי הנ"ל, וכ"פ הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ס' רב סע' ט).

והגר"ע יוסף זצ"ל בטהרת הבית (ח"ב עמ' רכב בהערה) כתב בתוך דבריו שיש לנשים להיבדק אצל רופאה אפי' בשכר ולא אצל רופא אפי' בחינם, ע"ש. אך מזה עדיין אין ראיה לבדיקות הכרחיות, ואפשר דקאי על מעקב הריון, שאין בהן צורך כ"כ. מיהו מלבד דבהמשך דבריו הביא את דברי השבט הלוי הנ"ל, זאת ועוד ראיתי בשו"ת מעין אומר (חי"ב פ"ב ס' ה שאלה ה-א) שהמחבר הרה"ג יהודה נקי העיד שהפנו את אשתו לרופא לב מומחה להריון, ושאל להגר"ע יוסף בזה, אומר לו שיקח רופאה לב באופן פרטי, ע"ש. אלמא אפי' בבדיקות הכרחיות צריך לשלם לרופאה ולא לרופא בחינם. אך ראיתי במעין אומר (שם שאלה ה-י) שנשאל הגר"ע יוסף זצ"ל גבי ילדה בת ארבע עשרה שיש לה רשרוש בלב וצריכה בדיקת "אקו" אצל רופא, ובקופ"ח אין רופאה, האם צריכים ללכת לרופאה באופן פרטי, וענה שמותר אצל רופא, ע"ש. אלמא אין צריכים להוציא ממון כדי ללכת לרופאה. אלא שהמחבר כתב בהערות שראה כמה פעמים שהגר"ע יוסף התייחס לאפשרות הכספית של השואלים.

וכעת ראיתי שכן כתב הגרמ"מ קארפ בספרו משמרת הטהרה (פ"ח עמ' מח), ובמקורות ציין שכן עולה מהחזו"א במכתב, ושכן שמע מהגרי"ש אלישיב זצ"ל, ע"ש.

37. בתורת היולדת (פ"ח הערה ג) כתב שאם צריך להוציא הוצאות מרובות, מותר ללכת לרופא, ע"ש. ואינו מבואר מהו הגדר של הוצאות מרובות. ובאום אני חומה (ה"ש אות מד) כתב דליכא ביה שיעורא ותלוי כל אחד כפי יכולתו, ע"ש.

והאידנא רופאה פרטית לוקחת ע"פ רוב סכומים גבוהים מאוד, ואם היא מומחית, הדבר יכול להגיע לאלף שקלים לביקור. ומי שאינה מומחית, הסכומים נעים בין 200 ל- 500 שקלים. וגבי אברך כולל או אפי' העוסק לפרנסתו, נראה פשוט שהדבר נחשב להוצאה מרובה, מיהו הדבר תלוי בפרטים נוספים, כגון מספר נפשות, והאם אשתו עובדת, והאם הקופ"ח משתתפת בהחזר מסויים, והכל לפי העניין. אך מאידך יש להתחשב גם באיזו בדיקה מדובר, והאם צריך הרופא ליגע ולהסתכל באשתו במקומות המוצנעים טובא. שעליו לשקול היטב האם לא כדאי להוציא על זה ממון רב, ועיין לקמן (הערה 41) מש"כ בזה בשם האדמו"ר מקלויזעברג.

38. אע"פ שמותר לה לילך לרופא כיון דהוי הוצאות מרובות, מ"מ בהא יכולה להדר ולשלם מכספי מעשר, עיין לעיל (הערה 35).

ובגונא דהרופא דורש סכום נמוך, והרופאה דורשת סכום גבוה והוי בגדר הוצאות מרובות, אמר לי הגר"נ בן סניור שליט"א שעד שליש יכולה להוציא להידור מצוה, ואמרינן בגמ' ב"ק (ט:) דעד שליש משלו, מכאן ואילך משל הקב"ה, עכת"ד. ועיין הגדרים בזה במשנ"ב (ס' תרנו ס"ק ו. ושעה"צ ד"ה יותר משליש).

39. ההיתר ללכת לרופא כשהדבר כרוך בהוצאות מרובות, מיירי היכא דתלינן דטריד בעבידתיה, אך אם הוי פסיק רישיה (או רוב לפ"ר) שיהרהר או יהנה, אין שום היתר להיבדק אצלו, אלא צריכה להוציא ממון רב. ועיין לעיל (סע' ב ובהערה 18).

40. כ"פ באום אני חומה (ב"כ אות ג סע' א), והסביר (ה"ש אות מד) דבכה"ג שעליו להוציא הוצאה מרובה הוי כשעת הדחק, דלגביו הוי כאין רופאה, ע"ש. ועיין בהערה הבאה.

41. הנה לעיל (הערה 37) כתבתי שגדר הוצאה מרובה תליא בהרבה פרטים, ע"ש. והנה יש לזכור שבעניני ממון, היצר מטעה את האדם טובא (עיין משנ"ב ס' קנו ס"ק ב ושעה"צ אות ג), ועליו לשקול בפלס האם אכן הדבר מהווה הוצאה מרובה בשבילו. ופרט אם נצרכת אשתו להיבדק במקומות צנועים לפני רופא אפי' בגוונא דאיכא היתירא דטריד (דאי לא טריד, אסור אפי' כשאין רופאה כדלעיל סע' ב).

ולהמחיש את הדבר, אמרתי להעתיק את מש"כ בשו"ת משנה הלכות (חי"ד ס' קי) וז"ל "ופעם שמעתי שבא אברך אחד לפני כ"ק אדמו"ר מקלויזענברג זצ"ל ושאל היות כי יש לו רופא איש שרוצה לטפל בלידת אשתו בעד אלפיים דאללאר, ויש לו אשה שמבקשת אלפיים ושלוש מאות, איזה מהם יקח. והשיב לו כ"ק האדמו"ר זצוקלה"ה, תגיד לי, אם מישהו בא ויאמר לאשתך שתעמוד ערומה כמה פעמים בפני איש או שתשלם ותפטר וכו' כמה היית משלם שלא תעמוד ערומה בפני איש ולא ימשמש בה. אמר לו תבין עצמך, שהרי רופא אינו טוב משאר איש ועוד גרוע הוא. אם אין לך רופא אשה אז אין ברירה אבל היכא שיש ברירה ודאי שאין ליקח רופא איש, והבן", עכ"ל. ודי למבין, ואידך זיל גמור.

תוכן העניינים

קונטרס הטוב שברופאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה