פרק רביעי
גודל מעלת שומר הברית ושכרו בזה ובבא
"וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור" (דברים ז', ט')
אמרו חז"ל: הוי מחשב שכר מצוה ושכר עבירה. לפני כל מעשה ומעשה שעושה האדם עליו לחשב בדעתו אם המעשה אשר אותו הוא הולך לעשות מותר או אסור, ומה עתיד המעשה אשר יעשה לגרום, הן לו אישית והן לעולם כולו, כנאמר: עשה מצוה אחת הכריע כל העולם כולו לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע כל העולם כולו לכף חובה.
על-כן הבאנו כאן אותן המעלות אשר שומר הברית זוכה להן.
* השומר בריתו, העולם קיים עליו כנא': "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".
* כל השומר בריתו, כאילו קיים כל התורה כולה.
* כל השומר בריתו – לעתיד לבוא זוכה לראות את הקב"ה ממש בלי מסך המבדיל.
* כל השומר בריתו – זוכה שנשמתא קדישא אתאחיזת ביה.
* כל השומר בריתו – זוכה שהשכינה תשרה בו תמיד, וזוכה לצלם אלוקים, ודיוקנה רשים בשכינתא.
* כל השומר בריתו – זוכה שגופו מאיר, ואין רימה ותולעה שולט בו לאחר מיתה.
* כל השומר בריתו – נקרא גיבור, "כי איזהו גיבור? זהו הכובש את יצרו", וסתם יצר הוא יצר העריות.
* כל השומר בריתו – לעתיד לבוא הקב"ה ילביש אותו בלבוש של מלך.
* כל השומר בריתו – זוכה להיות דבוק בקב"ה, וזהו תכלית הבריאה.
* כל השומר בריתו – אם נחלה במחלה שהיא, הקב"ה בעצמו מרפאהו ולא ע"י מלאך.
* כל השומר בריתו – מושך עליו כל מיני השפעות טובות, הן פרנסה והן שאר דברים.
* כל השומר בריתו – הקב"ה שומרו, ואין שום אדם ושום דבר בעולם שיכול ליגע בו ולהזיקו.
* כל השומר בריתו – הקב"ה מתפאר בו בכל יום, כנא': שלושה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום, "על רווק הדר בכרך ואינו חוטא", וזהו דבר היחיד שמשתבח בו הקב"ה בצורה כזאת.
* כל השומר בריתו – הקב"ה זוכר אותו תמיד.
* כל השומר בריתו – נקרא תמים, כדכתיב: "מאן דנטיר ברית אתקרי איש תמים".
* כל השומר בריתו – נקרא צדיק, כיוסף הצדיק שהוא מבחינת היסוד.
* כל השומר בריתו – כל השפע שיורד לעולם יורד קודם אליו ואח"כ לכל העולם.
* כל השומר בריתו – בניו יהיו צדיקים, ומי שמוסר נפשו לתקן זה הפגם, מוכרח לצאת ממנו איזה צדיק וקדוש מיוצאי חלציו.
* כל השומר בריתו – אין רשות לשום מלאכי חבלה להתקרב אליו.
* כל השומר בריתו – ממשיך השפעה לשכינת עוזנו, ומגן כל העולם כולו.
* כל השומר בריתו – זוכה להתענג בעבודת ה', כגון: בשבת זוכה להרגיש מהו עונג וקדושת שבת, וכן זוכה להרגיש את הנשמה יתירה בו.
* כל השומר בריתו – הקב"ה אוקיר יתה על כולא.
* כל השומר בריתו – זוכה להינצל מחבלי משיח ומכל מיני מיתות, ויזכה לגאולה.
* כל השומר בריתו – לאחר תחית המתים, ביום הדין הגדול, ישאר בחיים.
* כל השומר בריתו – כשהקב"ה יחדש עולמו באלף השביעי, לא יחדש עולמו רק בזכות שומרי הברית.
* כל השומר בריתו – זוכה להתקשר בשכינא, ועי"ז יכול לכוון בתפילתו כראוי.
* כל השומר בריתו – זוכה למלכות כיוסף הצדיק.
* כל השומר בריתו – מאחד קוב"ה ושכינתיה.
* כל השומר בריתו – זוכה לאחר פטירתו להיכנס לכל שערי הצדיקים.
* כל השומר בריתו – נקרא ח"י, ומקושר במידת הח"י.
* כל השומר בריתו – כשנפטר מן העולם אין רשות למלאך המוות להתקרב אצלו, ואין מת על ידו.
* כל השומר בריתו – שורה עליו שם הוי"ה ב"ה, וכל העליונים והתחתונים מפחדין ממנו.
* כל השומר בריתו – מוציא מגיהנום הרבה נשמות.
* כל השומר בריתו – נעשה שותף לקב"ה בבריאת עולמו, כדכתיב: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".
* כל השומר בריתו – זוכה להכניע ד' קליפות טמאות: עוון, משחית, אף, וחימה, שכל הצרות והרעות שבאות לעולם באות בגללן.
* כל השומר בריתו – גלי הים והסתערותו נחים מפניו, כנא': "הים ראה וינוס" מפני ארונו של יוסף. ומסופר על מקובל אחד בצפת, בעל מחבר הספר הקדוש "בת עוזי", שנסע בספינה בים והיה הים סוער, עד שכמעט כל הנוסעים נטבעו, ואמר למנהל הספינה שיעלה אותו לתורן הספינה, וגילה בגדיו והראה לים האות קיימא קדישא, ותיכף נח ושקט הים מזעפו.
* כל השומר בריתו – הקב"ה מסתיר אותו משונאיו.
* כל השומר בריתו – אין שום מקטרג יכול ליגע בנשמתו.
* כל השומר בריתו – זוכה להגיע למדרגות גבוהות.
* כל השומר בריתו – גורם להמתקת הדינים.
* כל השומר בריתו – נקרא אדם שלם, וכן נקרא קדוש.
* כל השומר בריתו – כשיש צער בעולם, משתתפים איתו האבות לבטל הגזירה.
* כל השומר בריתו – החיצונים וס"א מתרחקין ממנו.
* כל השומר בריתו – מקרב הגאולה ובנין ביהמ"ק.
* כל השומר בריתו – לאחר פטירתו ראוי לשומו בארון כיוסף הצדיק.
* כל השומר בריתו – ניצול מכל הדינים שעתידים לבוא עליו לאחר פטירתו.
* כל השומר בריתו – גופו אינו חוזר להיות עפר, וניצול מחיבוט הקבר.
* כל השומר בריתו – כל עליות וירידות המלאכים לשליחותן בזה העולם מתקיימות בזכותו.
* כל השומר בריתו – בזכותו ניצלים הרבה אנשים מפגם הברית, וזאת ע"י שמשפיע בעולם שפע קדושה וטהרה.
* כל השומר בריתו – ראוי להעלותו על גבי המזבח ככהן גדול, ולעתיד לבוא יזכה להקריב קורבנות אף על פי שאינו כהן.
* כל השומר בריתו – מחשבתו מזדככת, וזוכה לחכמה, בינה, ודעת.
* כל השומר בריתו – זוכה להיות מרכבה ליסוד העליון.
* כל השומר בריתו – זוכה לזכות אחרים, ודבריו מקובלים.
* כל השומר בריתו – זוכה לעשות צדקה כראוי.
* כל השומר בריתו – זוכה להתפלל כראוי.
* כל השומר בריתו – זוכה לאמונה שלמה.
* כל השומר בריתו – מושגח בהשגחה פרטית יותר מכל העולם.
* והמעלה האחרונה והחביבה מכולם, היא המעלה הכללית, והיא: כל זמן שעם ישראל שומרים הברית, אין כל אומה ולשון יכולים לשלוט בהם ולעשות להם כל רעה.
ויה"ר שיזכנו הקב"ה להיות מנוטרי בריתו, ולזכות לכל אלו המעלות הכתובות לעיל, למען היות נאה דורש ונאה מקיים, ונזכה לברכת ה' "הנני נותן לך את בריתי שלום" – שלום מן היצה"ר, מן החטא, אשר ברכה זו ברך ה' את פנחס בקנאו את קנאת ה' צבאות, בהורגו את זמרי במסירות נפש. וכן ברך ה' בברכה זו את מתיה בן חרש, כמסופר במדרש: מעשה בר' מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה, וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו. אמר, אפשר אדם כמו זה לא חטא. אמר לפני הקדוש-ברוך-הוא, רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש מה הוא לפניך, אמר לו, צדיק גמור הוא, אמר לפניו, תן לי רשות ואסיתנו, אמר לו, אין את יכול לו, אף על פי כן אמר לו לך. נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדוגמתה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין, שטעו בה מלאכי השרת, שנאמר (בראשית ו'): "ויראו בני האלוקים את בנות האדם". עמד לפניו, כיון שראה אותה, הפך פניו ונתן לאחוריו, שוב בא ועמד לו על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין, היתה מתהפכת לו מכל צד. אמר, מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני. מה עשה אותו צדיק, קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו, אמר לו, לך והבא לי אש ומסמרין, הביא לו מסמרין ונתנם בעיניו, כיון שראה השטן כך, נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקדוש-ברוך-הוא לרפאל, אמר לו, לך לרפא את ר' מתיא בן חרש, בא ועמד לפניו, אמר לו, מי אתה, אמר לו, אני הוא רפאל ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך, אמר לו, הניחני, מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה, אמר לפניו, רבונו של עולם, כך וכך אמר לי מתיא, אמר לו, לך ואמור לו, אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד רפא אותו.
וע"י שנתחזק במידה זו שהיא היסוד, נזכה לביאת משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו בקרוב, כנא': "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", אמן כן יהי רצון.