קונטרס ביכורי יוסף - דברי הלכה ואגדה הנוגעים לעיוור
חלק א' - הלכה · א. בברכות השחר, האם סומא מברך ברכת פוקח עיוורים או לא?
יש בזה מחלוקת בין המשנה ברורה לילקוט יוסף:
המשנה ברורה פוסק (סי' מ"ו ס"ק כ"ה): "סומא מברך ברכת פוקח עיוורים". אבל הילקוט יוסף פוסק (סי' מ"ו סעיף י"ח): "סומא שרצה לברך ברכת "פוקח עיוורים" בברכות השחר, אין מוחים בידו, שיש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום אם בא לשאול, מורים לו שלא יברך ברכה זו, שספק ברכות להקל".
ויש להקשות על פסק המשנה ברורה: לכאורה אינו מובן, איך הוא יברך? הרי הוא לא רואה!
ועוד קשה, מה ההבדל בין ברכות השחר לברכות אחרות שעיוור לא מברך, כגון ברכת האילנות?
אלא: הרמ"א כותב, שברכות השחר הם ברכות שנתקנו על מנהגו של עולם, כלומר, מברכים כי יש את הדבר הזה בעולם, שה' פוקח עיוורים. ומודים לה' שיש את הדבר הזה בעולם. ומובא בספרים, שבזה שהעיוור מברך "פוקח עיוורים", זה מראה על ביטחונו בה', שיחזיר לו את מאור עיניו. וגם, כי הוא נעזר על-ידי אחרים הרואים, כמו שנפסק לגבי ברכת יוצר אור (סי' ס"ט סעיף ב') שעיוור מברך למרות שהוא לא רואה את האור כי הוא נעזר באחרים הרואים.