מכתבים שקיבלתי על הקונטרס "בחוקתי תלכו"
(הקונטרס פורסם בגליון מריח ניחוח פרשת כי תצא תש"ע מספר 8)
הרה"ג שלמה כספי [זילברמן] שליט"א
כולל "תפארת עפולה" עפולה
לכבוד ידידי היקר ריחמ"א שליט"א,שלום וכט"ס!
בענין מה שכתבתם בגיליון מס' 8 בענין לעבור בין ב' נשים עלה ברעיוני מה שכתב השו"ע ביו"ד סימן קפ"ה סעיף ב' שאם אשה הוחזקה בשכנותיה כנדה, כלומר שלבשה בגדים המיוחדים לימי נידתה חשובה כודאי טמאה ואסור לבעלה לבוא עליה עד שתאמר לו טבלתי, והטעם שהרי כולם מכירים בכך שהיא נדה ע"י לבישת הבגדים אלו. ונשאלת השאלה מדוע נהגו בלבישת בגדים אלו בזמן התלמוד שהרי לכאורה נוגד מעשה זה את כללי הצניעות הנהוגים בחברתנו. ואי אפשר לומר שהטעם הוא משום טהרה כי לא היו אוכלים בטהרה בזמן התלמוד. וי"ל בדרך אפשר שהוא עפ"י הגמרות בהוריות (יג ע"א) ופסחים (קיא ע"א) שמדברות על האיסור של איש העובר בין שני נשים ועל אשה שעוברת בין שני אנשים, ומכיון שבזמנם כח הסטרא אחרא היתה חזקה פי כמה מהיום חששו מאיסור זה מאוד שהרי אף אם אשה תעבור בין שני אנשים והיא נדה כתבה הגמ' שיכולה להרוג אחד מהן, ולכן דאגו לעשות סימן מוסכם לציבור שהם בגדי נדה כדי לדעת שאף במצב דוחק גדול לא יעברו בין נשים נידות ולא יתנו לאשה נדה לעבור ביניהם.
בברכה,
שלמה כספי
כולל "תפארת עפולה"
עפולה.
הרה"ג אלון ארביב שליט"א
מח"ס 'חקת הפסח' ו'חיי משה' עה"ת, נתניה.
בס"ד כב' ידידי הרה"ג ר' ריחמ"א שליט"א מח"ס מרי"ח ניחוח עפולה
יישר כח בכפליים על משלוח קובץ חידושים "מרי"ח ניחוח", ישלם ה' פועלכם ותהי' משכורתכם שלמה מאת הבורא.
לענין לעבור בין ב' נשים, הקובץ שלכם נתמלא באריכות ע"פ המובא בגמרא הוריות (יג:) ומנגד ה"תרופה" שהובאה בפסחים (קיא.), אך עדיין צריכה לבוא תמיהה רבתי, מדוע הפוסקים לא דנו בהלכה, (אם זו הלכה!) לא הרמב"ם ולא מרן הש"ע ושאר אחרונים, לא נכנסו לשאלה זו, ויותר מהתחום של הקבלה עסקו בזה.
בקשת כת"ר להוסיף דברים, לצערי אין כמעט מה להוסיף, נסתר ממני.
אך אוסיף, כי שמעתי בשם גדולים, שאם חלילה אדם מתחיל לחשוב כיצד עובר בין שתי נשים אימתי יזכה לשמור על עיניו, אולי עדיף לקיים הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ולא יתייחס כלל לסובבים, ובס"ד לא יתן מוט לצדיק. סיפר לי ת"ח עצום שראה פעם כיצד בטעות נכנס אחד מגדולי ישראל לעזרת נשים באולם, בטעות! ולא שם לב, עד שבאו להוציאו, כנראה מרוב ריכוז, האם חלילה בגלל המעבר בין שתי נשים "תשכח תורתו"! ודו"ק. ואכמ"ל.
בתודה, ידידיך עז,
כל הימים, אוהבך,
אלון ארביב ס"ט.
הרה"ג יששכר דב הופמן שליט"א
מח"ס כ'מראה הקשת' ו'כעמיר גורנה',
ברוקלין ניו יורק
ט' אלול, תש"ע. יומא דהילולא של הכהן הגדול מאחיו רבנו צדוק מלובלין זי"ע.
לכבוד האי גברא רבה דהקב"ה תבע ביקריה כש"ת ריחמ"א שליט"א עורך ומחבר הגליון "מריח ניחוח".
שלום וברכה וישע רב!
בענין לעבור בין ב' נשים והמסתעף בזה. יש לעיין בספר החשוב זכר עשה מהגאון רא"י אוהב ציון נר"ו שג"כ האריך והרחיב בענינים אלו בפרק ח' סעיפים קפב-קצג ובהערות שם. עי"ש ויוסף לקח. והנני מעתיק מה שכתבתי (כסלו תשס"ח) בגליון ספר הנ"ל: פרק ח' סעי' קפ"ג- עי' בס' שיח התורה (פסחים קיא.) שכ' הגרח"ק שלי' דאיש העובר בין ב' נשים, הוי קשה לשכחה גם על הנשים. שם סעי' קפ"ד- מה שהבאת מהגרח"ק שלי' כ"כ עוד בס' שאלת רב (עמוד עז) ובס' דולה ומשקה (עמוד שסג). שם סעי' קפ"ה- בס' שאלת רב (עמוד עח) הביא מרבנו הגרי"ש אלישיב שלי' שהאיסור לעבוד בין ב' נשים הוא בילדה מגיל שלש ובילד מגיל תשע. שם סעי' קפ"ז בהערה- כתב כת"ר שאם עוברים ב' אנשים בין שתי נשים אין חשש "ואין צורך שיאחוז אחד בידו של השני". הנה בס' נזר החיים (דברים נכוחים תשובה רי"ב) נשאל הגרח"ק שלי' באדם ההולך שלוב בידו חברו בין שתי נשים, האם מקרי הפסק חוצץ. והשיב, הוי הפסק.עכ"ל. משמע דס"ל להגרח"ק להחמיר לאחוז ביד חברו. שם סעי' קצ"ב- וכ"פ הגרח"ק שלי' בס' שאלת רב (עמוד עח). שם סעי' קצ"ג- עי' בס' נזר החיים (דברים נכוחים תשובה רי"א) שכ' הגרח"ק שלי' שמלשון הגמ' פסחים (קיא.) משמע שאפי' היושב בין שתי נשים יש קפידא.
בברכת תז"ל רנ"ו
יששכר דוב הופמן,
ברוקלין ניו יארק
הבחור היקר משה דורון הי"ו - עפולה.
י' אלול התש"ע- ה'פרצ'ת
לכבוד ריחמ"א, שלום וברכה וכט"ס!
בהקשר למובא בגיליון האחרון, בדין לעבור בין ב' בנות קטנות, שמעתי פעם סיפור מכ"ק האדמו"ר מליובאויטש, שהלך בליל שבת מביהכנ"ס לביתו, ועמדו ברחוב ב' ילדות, אחת במדרכה שהלך עליה, והשניה במדרכה בצד השני של הרחוב, הרבי ברגישותו הרבה לא רצה לפגוע בילדה בכך שיאמר לה ללכת הצידה כדי שיוכל לעבור, ולכן ניגש אליה ואמר לה שבת שלום, וביקש ממנה ללכת לילדה השניה ולמסור לה שבת שלום בשמו.
בברכת התורה
משה דורון, עפולה.
הרה"ג משה יוחאי רז שליט"א
מחה"ס "תפארת הברית" ו"תפארת הפדיון"
ירושלים
בס"ד. ליל חמשה עשר באלול התש"ע
לכבוד ידידי היקר והנעלה, בכתם פז לא יסולא, הרה"ג רן יוסף חיים מסעוד אבוחצירא שליט"א, מרביץ תורה בעי"ת עפולה ת"ו, מח"ס "מריח ניחוח"
אחדשה"ט וש"ת כדת
שמחתי לשמוע מכת"ר כי עומד להוציא חיבור יקר בענין מה שאמרו רבותינו שלא יעבור אדם בין שתי נשים, והמסתעף מזה. כן ירבה וכן יפרוץ להרבות תורה בכתב ובעל פה ברוב נחת ושלוה. כי"ר.
וראשית אקדים דבר נפלא שראיתי בזה, דהנה בפסחים (קיא.) אמרו: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין ואלו הן הכלב והדקל והאשה. וראיתי בספר בינת יששכר להג"ר יששכר בער בלאך מהמבורג (נד' וילנא תקמ"ה. דרך בינה די"ט ע"א) שכתב לרמוז אלו השלשה דברים בפסוק: תשב אנוש עד דכ"א – ר"ת דקל, כלב, אשה. שאם תבוא ותפגע באלו וא"א לילך לצדדים, תאמר 'שובו' בני אדם לאחור, שיחזור לאחוריו ולא ילך ביניהם. וכתב להביא לזה סמך מהתורה בפר' נח שאחר המבול כתוב וידבר אלקים אל נח לאמר צא מן התיבה אתה ואשתך וגו', ודרשו חז"ל מכאן שהתיר להם פ"ו שהיתה אסורה להם בתיבה. ואח"כ כתוב ויצא נח ובניו ואשתו, וקשה למה שינה הסדר ולא יצאו נח ואשתו ואח"כ בניו, א"ו שלא רצו לילך בין הנשים לפי שאין מתמצעין, לכך לא היה אפשר בענין אחר אלא הזכרים בהדדי, ואמירת הקב"ה היתה רק להורות להם דין היתר פ"ו, מבואר דכל מילי דרבנן יש סמך בתורה. עכת"ד.
עתה אבוא העי'ר כמה גרגרים בדבריו.
א. במה שהביא מספר הזכרון (ח"ב אות י"ט) שכתב דאפשר דבקטנה אין להקפיד ע"פ הגמ' ביבמות (סא ע"ב) יכול קטנה ת"ל אשה כו' אלמא דקטנה לאו בכלל אשה. ע"כ. נראה דמכאן ראיה שנערה בתולה (מגיל י"ב), דינה כאשה, ורק קטנה נתמעטה, ודלא כהרש"ז מקלם, שהובא לעיל שהחמיר גם בקטנות, ובלא"ה אין חילוקו של הרב מקלם מובן. ושו"ר בשו"ת עולת יצחק (חאהע"ז סימן רלט), שהעיר על שמועה זו וכתב שכפי הנראה לא דייק השומע מהגר"א לופיאן. והביא שם בשם הגאון רבי חיים כסאר זצ"ל בתשובה כת"י, שאסר גם בשתי קטנות. ע"ש עוד. ושו"ר בספר זכר עשה (עמ' שעה) בשם שו"ת ויברך דוד ח"ב (חאה"ע סימן קכב) שהעיר ע"ד ר"א לופיאן הנז', דאטו כל מקום שאמרו אשה נימא דוקא נשואה, כגון טפח באשה ערוה וכדו', ע"ש עוד.
ב. מה שהעיר בס' שמירת הגוף והנפש (ח"א עמ' של"ב), על דברי רבנו הבן איש חי, בזה"ל: ואמינא אנא לפענ"ד דמצד הסברא אם אחת מהנשים יושבת על אצטבה (וכיוצ"ב) ד' על ד' וגבוה י' ג"כ אין חשש דהרי היא חולקת רשות לעצמה, ולא אבין למה לא הביא חילוק כגון דא בבן איש חי, עכ"ל. ולק"מ, דהבא"ח רבותא אשמועינן שגם כשהאיצטבא קטנה, ואינה חולקת רשות לעצמה, מ"מ לית לן בה. ופשוט.
ואחתום בזה, יה"ר שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה בנחת ובשמחה. כוח"ט בספרן של צדיקים. תז"ל רנ"ו.
ביקרא דאורייתא
משה יוחאי רז בלא"א הג"ר אלעזר רז שליט"א
הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
מח"ס "גם אני אודך" - בני ברק.
{בענין האיסור לעבור בין ב' נשים}
לכבוד
העלון "מריח ניחוח"
ולעורך הגאון רחימ"א שליט"א
מה שכתבתם באריכות בענין האיסור לעבור בין ב' נשים, אעתיק כאן מכתב שקיבלתי מהגאון רבי ברוך ראובן שלמה שלזינגר שליט"א, וז"ל:
בהא דאיתא בפסחים ובסוף הוריות שלא לעבור בין שתי נשים. ושאל מע"כ מה הדין אם אשה אחת יושבת ואחת עומדת. ב' אם צריך לומר להן לזוז או עדיף שלא להרבות שיחה עם אשה. ג' מה הדין אם אשתו מצד אחד אי אמרינן אשתו כגופו. ד' מה הדין אם אשה אחת הולכת למזרח ואשה אחת הולכת למערב. ה' בענין המנהג דשני אנשים עוברין בין שתי נשים אם גם שתי נשים עוברות יחד בין שני אנשים.
נתחיל מן הסוף, הנה יסוד המנהג דשני אנשים עוברין יחד בין שתי נשים, הוא בגמרא פסחים דף קי"א א' הני תרי נשי דיתבן בפרשת דרכים חדא בהאי גיסא דשבילא וחדא באידך גיסא ומכוונן אפייהו להדדי, ודאי בכשפים עסיקן, מאי תקנתא אי איכא דירכא אחרינא ליזל בה, ואי ליכא דירכא אחרינא אי איכא אינש אחרינא בהדיה נינקטו לידייהו בהדי הדדי וניחלפו עכ"ל הגמרא.
הרי מבואר להדיא בגמרא דשני אנשים עוברין ביחד בין שתי נשים, והטעם הוא פשוט דכל אחד מן השנים אינו עובר בין שתי נשים, וא"כ פשוט הוא דגם שתי נשים עוברות בין שני אנשים, משום דכל אחת מהן אינה עוברת בין שני אנשים. ובטעמי המנהגים מביא בשם קדוש אחד דאם אין דרך אחר יש עצה לאחוז מקל דהוא ג"כ חוצץ או לאחוז בפיאות ולעבור.
ובענין שאלה ב' אם צריך לומר להן לזוז או עדיף שלא להרבות שיחה עם אשה. אם אפשר ברמיזה מה טוב, ואם לאו תלוי הדבר לפי הרגשה ולפי נחיצות ההליכה, דהנה דודי הרה"ג הצדיק רבי דוד הלוי יונגרייז זצ"ל כשהיה ילד קטן לא הגיע פעם לחדר, כששאלו אותו למחר מה הסיבה, ענה בפשטות שבהליכתו לחדר עמדו שתי נשים אחת מזה ואחת מזה, ולא רצה לעבור ולשכוח את הלימוד שלמד עד עתה ביגיעה, ונכנס לבית הכנסת הסמוך וחזר שם על לימודו.
ובענין שאלה א' וג' וד', פשוט הוא דאזלינן בתר טעמא, דהנה אע"פ שאין אנו יודעין על בוריה הטעם שלא לעבור בין שתי נשים או להיפך, מ"מ לכאורה נראה דאיש הוא מדת החסד ואשה היא מדת הגבורה כדאיתא בזוהר הקדוש פרשת נשא בענין שערות אשה ע"ש, ולכן יש קפידה שלא יעבור חסד בין שתי גבורות או להיפך, ובמילא ליכא שום נ"מ באיזה אופן עובר בין שתי גבורות. וגם אשתו בכלל זה דלא שייך כאן אשתו כגופו, דזה שייך רק לענין הרהור כדאיתא בברכות דף כ"ד א', או לענין עדות או זילות משפחה ולא לענין מדת הגבורה. עד כאן לשונו.
בברכת כהנים
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס גם אני אודך
בני ברק
הרה"ג מרדכי אלמקייס שליט"א
מח"ס "שו"ת ויכתוב מרדכי" - נתיבות
בס"ד ליל כ"ג אייר תשע"ב
למע"כ ידי"ן הגאון האדיר כמוהר"ר ריחמ"א שליט"א
אחדשה"ט באה"ר כראוי,
בענין מה ששאל ממני לכתוב היכן שכתבתי בספרי בענין הליכה בין ב' נשים.
הנה שאלתי בענין זה אם יש אפשרות להקל כשהולך בין ב' נשים אם אוחז חפץ בידו את מו"ר מרן הגר"א גרינבלאט שליט"א ואת מרן הנאמ"ן שליט"א, והנני להעתיק תשובתם:
תשובת מרן הגאון רבי אפרים גרינבלאט שליט"א: "נהוג להקל אם אוחז ספר בין ב' נשים" עכ"ל. (הובא בשו"ת ויכתוב מרדכי ח"א עמ' פ"ה)
תשובת מרן הנאמ"ן שליט"א: "בשעת הדחק סומכים על זה, ואפילו עט בידו שפיר דמי". עכ"ל. (הובא בשו"ת ויכתוב מרדכי ח"א עמ' רמ"א).
בברכה נאמנה וידידות נצח,
מרדכי אלמקייס