לעבור בין ב' נשים ואשה בין ב' אנשים והמסתעף · האם כשעומדים או יושבים גם אסור
כתב בספר שמירת הגוף והנפש ח"א סימן קי"א אות יא' וז"ל: וכן יש להסתפק אם מותר לשבת או לעמוד בין שתי נשים, ע"כ. ובהערה יג ציין מקורו מספר בית ברוך (מילואים לכלל א' סקל"ט) שמסתפק בישיבה או בעמידה בין ב' נשים או אשה בין ב' אנשים במכונית, דאולי כיון דעמידה וישיבה רק במקרה הוי כהולכין, ומצדד להחמיר בזה. ובספר הזכרון בח"ב אות ט"ז נסתפק אם הקפידא דוקא בעובר, ונשאר בצ"ע. ובספר בית ברוך (ח"ב דף ת"ב) מביא מבעמח"ס שו"ת רבבות אפרים דכל זה הוא דברי קבלה וא"כ אין לנו להוסיף אלא מה שקבלנו. ונראה שכן הסכים עמו בספר שמירת הגוף והנפש שיש צד להקל בזה.
א"ה ריחמ"א, ובשו"ת מנחת יצחק ח"י סימן ס"ח אות ב' כתב, וז"ל: (הוא משא ומתן בספרו של הרב דוד יואל ווייס שכתב קונטרס בדיני איסור דלא יעבור איש בין שתי נשים וכו') באות ט', כתב להסתפק אם הקפידה שלא לעבור בין ב' נשים הוא דווקא בעובר ביניהם, או אף בעומד או יושב ביניהם, ובהגה כתב דלכאורה מלשון הגמ' העובר משמע דווקא לעבור ביניהם, יש קפידה, ועיין בקונטרס ספר הזכרון (אות ט"ז) שנסתפק בזה, עכ"ל. הנה לשון עובר היא בגמ' (הוריות די"ג ע"ב), אבל בגמ' (פסחים קי"א ע"א) איתא בלשון אין ממצעין, אבל רש"י פירש לא יעבור, והנה אם נאמר דדווקא עובר יונח לנו, מה דאיתא בגמ' (ב"מ פד ע"א) ר' יוחנן הוי אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעי בי' וכו' עכ"ל, ונתקשיתי דבשלמא מה דלא חשש לעינא בישא, מובן כיון דאתי מזרעא דיוסף, כדאיתא בש"ס שם, אבל אמאי לא חשש כי יסובבהו ב' נשים בשעת הליכתן מהטבילה, אכן אם נאמר דעובר דווקא אסור אבל ביושב אין קפידא, הרי כבר כתבו התוס' (שם ד"ה יתיב) ליישב, מה דלא חשש למה דאיתא (בפסחים קי"א ע"א) האי מאן דפגע באיתתא בעדן שסלקה מטבילת מצוה אחזה לי רוח זנונים, ותירצו דהיינו דווקא כשפוגע בה, אבל ר' יוחנן שהיה יושב שם בקבע אי זו פגיעה עיי"ש. ולפי"ז דביושב אין קפידה משום רוח רעה, אתי ג"כ שפיר דלא חשש מה דב' נשים יסובבו אותו משני צדדיו, דגם בזה ביושב אין קפידה כנ"ל. ולמעשה צ"ע אם יש לומר כן, וכו' עכ"ל.