אור ברסלב

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

והנה שוב לכאורה

הסברא הגדולה דהירושלמי

יש קצת מקום לדון. מה בעצם החשד וההכרח שאסרו חז"ל השהייה מהחשש שיחתה בגחלים, הרי בירא שמים עסקינן ומה הסברא דמורה היתירא לעצמו בשעת הדוחק ומחמת בהילותו לחתות בגחלים למהר תבשילו ולעבור על איסור דאורייתא? ואיך נחשוש שיחתה בגחלים בשבת, ומה טעם הדבר בהאי מעשה דיש מקום ואפשרות שיעבור על האי איסור ובשוגג, דאיסור דאורייתא הוא, הרי זה מעשה חשוב שאי אפשר לבלי משים לב, ואיך יהא מורה היתירא לעצמו לחתות?

ודנתי בענין עם תלמידי חכמים, שרצו לומר: א. דהענין הוא שמא איזה יהודי באיזה שהוא מקום בעולם יחתה בגחלים ואפי' יעשה זאת בשוגג, ע"כ חז"ל חשבו על הכל שלא יהא מצב שאפי' יהודי אחד שיעבור על האיסור הזה. ב. משום דכשאדם בהול לאכול, יש חשש שמתוך בהילותו יחתה למהר הבישול.

תוכן העניינים

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה