אור ברסלב
קונטרס בגדרי שהייה וחזרה ובדין קירוב בישול בהגסה

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

ובדין קירוב בישול בהגסה

בקושיית רעק"א מסוגיית מגיס

ובאמת מבואר ברשב"א (התם) וכן בב"י סי' רנ"ג, גבי איסור מגיס דפר' קמא, דלא הוי משום מבשל כלל אלא מטעם צובע, דע"י הגסה צובע הצמר ומקרב בהכי יותר את תיקונו, משא"כ הכא בהתבשל כשיעור בן דרוסאי הוי כבר מתוקן לאכילה ולא מוסיף בהגסתו שום קירוב יותר דהא כבר מתוקן הוא, יעו"ש בב"י, ודו"ק. ומביא סייעתא לדבריו דכתב התם, איכא כמה דינים התלויים בהאי קירוב לפטור מדינא למאי דקאמרינן בגמ' "ביורה עקורה וטוחה" דמשמע דבעקורה גרידא איכא מגיס.

ומובא ברשב"א שם שעפי"ז יבוארו כמה סוגייות העוסקות בדיני בישול.

א. בדין כלי ראשון, ידוע דהגסה כדין בישול ואסור אפי' דאינו ע"ג האש, ואי תיקשי לך ממתני' האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין, האיך מוציאין מהן בכף והלא מגיס, תריץ הכי, דבקדירה בהגסה קמייתא איכא משום מגיס דמערב את הכל ומקרב הבישול בהכי משא"כ מכאן ואילך שאר ההגסות לא דכבר ליכא בקדירה משום מבשל.

ב. והיינו דמפרשינן טעמא בתורמוסין ועסיסיות משום שמא יחתה ולא מטעם שמא יגיס, והיינו נמי בדין דידן דמשהינן הקדירה ולא חיישינן שמא יגיס בגרופה וקטומה.

וכן כתב הרמב"ן דמסתבר דלאחר הגסה ראשונה תו ליכא מגיס דהא קירב הבישול. וכתב עוד "עוד יש לי לומר דכל היכא דהתבשל כמב"ד ליכא משום מגיס, דהא מגיס משום מבשל הוא ומב"ד מבושל הוא. ע"כ. וידוע, דלהראשונים הסוברים דמאב"ד מיקרי מבושל בעניין שהייה, לא יהא איסור מגיס לאחר מאב"ד כדין איסור מבשל דהא כבר התבשל. הלא הם הרשב"א והתוס' והרמב"ן. ולראשונים הסוברים דמאב"ד לא מיקרי מבושל בעניין שהייה, יהא איסור מגיס לאחר מאב"ד כדין איסור מבשל. הלא הם הרמב"ם והרי"ף.

תוכן העניינים

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה