אור ברסלב
קונטרס בגדרי שהייה וחזרה הביאור בגדרי שהייה וחזרה

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

הביאור בגדרי שהייה וחזרה

המקור לסברא דחנניה

הטור בסי' רנ"ג, מביא להלכה את דברי הרי"ף דאסור להשהות בע"ש מבעו"י, תבשיל שהתבשל אך כמאכל ב"ד, היכא דלא גרף להכירה ולא קטם מבעו"י, וכרבנן דחנניה.

והקשה הדרישה מדוע מעמיד הטור את שיטת הרי"ף היכא דמשהה מבעו"י, ולא אמר שמשהה אפי' בשבת, דהא במתני' גרסי' סתם "לא יתן" ולא גרסי' מבעו"י, ומאי האי הכרח להעמיד הסוגיא דוקא מבעו"י יותר ממה שנעמידה דאיירינן בנותן הקדירה ע"ג הכירה ביום השבת והוי משהה בעצם יום השבת?

ויישב דיש נפק"מ בין שהייה בשבת לבין שהייה מע"ש. דבשהייה בשבת מיד עבר על איסור מבשל, והרי האיסור בא ממילא לאלתר עם הנחת הקדירה על הכירה, משא"כ היכא דהשהה הקדירה מע"ש, הרי עתה לא עבר על שום איסור בעת הנחת הקדירה, ורק איכא עתה אך חשש שמא משחשיכה יחתה בגחלים לכדי שיגיע לכדי מאכל ב"ד, ואפ"ה חז"ל אוסרים עליו להשהות כבר מבעו"י מפני זמן המאוחר, דשמא משחשיכה יחתה אז בגחלים, וזה חידוש יותר גדול, וזה רצה הרי"ף לחדש, דאפי' מבעו"י דליכא עתה שום איסור בהנחת הקדירה על הכירה, אפ"ה אנו אוסרים עליו כבר עתה להניח ולהשהות הקדירה ע"ג הכירה, מכח חשש דרבנן דשמא משחשיכה יחתה בגחלים, ואוסרים עליו כבר מעתה וכשעוד התבשיל לא התבשל כ"צ להשהותו.

חזינן מהכא יסוד בגדר שהייה ובמהותה. דענין שהייה. תלינן בגוף התבשיל במאי דצריך עוד בישול שיהא ראוי לאכילה וכ"ז שחסר בבישול שהייה מקרי דהכי הוא לשון הדרישה "ולא הוי כמו חזרה שאז התבשיל מבושל" משמע דבכל ענין אם אינו מבושל כ"צ שהייה מקרי אפי' נטלה והחזירה בשבת והוא חסר בישול שהייה מקרי ולא חזרה. ואינה תלויה בזמן הנחת הקדירה ע"ג הכירה אי מבעו"י אי בשבת או בכל צורת מעשה אחר.

וכתב דהנפק"מ בין משהה בשבת למשהה בע"ש. דבשבת עובר מיד על איסור מבשל דאורייתא בעת הנחתה ע"ג הכירה, ואילו בע"ש, אינו עובר על שום איסור בעת הנחתה ע"ג הכירה אלא דחיישינן שמא יחתה בגחלים משחשיכה, ומשום חשש זה אסרינן אפי' מבעו"י. עכ"ל.

תוכן העניינים

קונטרס בגדרי שהייה וחזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה