אור ברסלב
קונטרס בגדי תפארתך פרק ו' - "איסור" חצאית ארוכה ?! › פירצה שהיא מן הגדולים

קונטרס בגדי תפארתך

פרק ו' - "איסור" חצאית ארוכה ?! · פירצה שהיא מן הגדולים

חומרת היצה"ר נגד תורתנו הקדושה

וראינו להביא כאן עוד מדברי בעל "הצניעות והישועה" בדבר גודל החיוב על הנשים החשובות אשר מהם לומדות שאר נשות המון העם וז"ל שם (פרק ט' אות טז) "וראוי להעיר בזה מוסר השכל לקצת נשים חשובות שאין יוצאות ידי חובתן בזה כראוי, וטוענות הלואי ויעשו כל בנות ישראל כמוני, וזה באמת שטות, כי הם כמו גוף האדם, שיש בו אברים מאברים שונים, ויש בו גבוה מעל גבוה, ואי אפשר שיעמדו אברים התחתונים בגובה של העליונים... ובע"כ אשה החשובה מוכרחת לדעת שהאחרות לא יעשו כמעשיה, ובע"כ יפחתו מזה, ומוכרחות לחשוב ולהתנהג באופן שגם אחר הפחת שיפחתו הפשוטות ישאר המצב כראוי, ולכן החשובות מוכרחות להוסיף וכנ"ל בגמרא דשבת (צח:) הנ"ל דנשים החשובות היו בגדיהן נגררות אחריהם בארץ, כדי שאחר שהנשים הפשוטות יפחתו מהם, ישאר עדיין כשיעור. ואם החשובות מצמצמות בשיעור החיוב, הוו כמכריחות את הפחותות מהם, שימעטו משיעור החיוב וחטאת עמך, שכת אחר כת ממעטות יותר ויותר וממילא הן גורמות בזה הפריצות בעולם ר"ל.

ואל יאמר האומר כי לא כן הוא דהיינו שיאמר כי כל הנשים כולן עושות כאשר ישר בעינהן ואינן לומדות מן הצנועת בזה כלום וממילא אין על הצנועות שום אחריות בזה, שהרי כלל גדול מסרו לנו חז"ל [ב"ר פכ"ו] כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, ואע"ג דלכאורה יפלא הדבר, כגון בזה הזה שרואין פרצות נוראות בעולם בגניבה וגזילה וגילוי עריות ושפיכת דמים וכו', איך יעלה על הדעת דהפריצות הללו באו מהגדולים ח"ו.

אמנם הביאור בזה, על דרך שביארנו לעיל דלפעמים שייך שהאדם החשוב לא חטא, ובני אדם טועים לפרש שחטא, ועל פי אותו הטעות לומד גם הוא לחטוא וקראו חז"ל את זה חלול השם, ולכן האחריות על האדם החשוב להזהר שלא יתן מקום לטעות במעשיו, וגם הרי ההמון גורעין ממעשה הטוב שעושים הישרים ומוסיפים להקל לפי דעתן, ודורשים היתר לעצמן דלפי ערך פחיתותן מהגדולים, שפיר דמי להקל בזה, ויש שהפרוצים פרצו פרצה רעה, כגון בלבוש וכדומה. וידוע דהעם מתאוים תאוה בזה, אך י"ל לפמז"ל [ברכות כ"ח] כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם עכ"ל, ומפני הבושה נמנע מלחטוא וכן אמרו [נדרים כ.] כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא עכ"ל, לפי שאינו יכול ולא רוצה לבזות עצמו להיות מן השפלים העושים מעשים שפלים ומבוזים, וזה ירמז נמי הכתוב [קהלת ג' כ"א] רוח בני האדם העולה היא למעלה, שמרגיש בנפשו בחינת עלייה ומתעצם להתרומם, דהנשמה בחי' אש חלק אלקי ממעל ונמשך למעלה , ולכן אע"פ שמתאוים תאוה רוחם מתרומם שלא יבזו וישפילו את עצמם, ולא ידבקו במנהג השפלים, ואם השפלים לעצמם לבדם נוהגים בפריצות אין זה פרצה, רק מנהג כת יחידה הוא, ולא כלום הוא. כיון שכלל העם לא החזיקו במנהגם הרע, ואפשר שגם אותה הכת יבטלו מנהגם המאוס, כשיראו שלא נתקבל אצל ההמון, אבל אם המצא ימצא מהגדולים שישתתפו במנהג הפריצות ההוא, ואפילו במשהו, הנה בזה כבר נתנו מהודם עליו, ואז ישמחו ההמון ותיכף יאחזו המנהג הרע ההוא שהתאוו אליו, וגם לא יבוזו להם, שאוחזים מנהג השפלים הבזוי, אחר שכבר נתקבל המנהג ההוא, אצל יחדים מהגדולים, א"כ חשיבותם יגן על ההמון ולא יקרא עוד מנהג שפלים, שכבר הוא מנהג מקובל, וגם שאר חשובי העם כבר יכולים להשתתף בהמנהג שכבר נתעלה, ואין מכלים. ואז הוא נעשה פרצה והו שאמרו כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כי רק הגדולים עושים חיזוק וקיום לפרצה, והבן.

ונתבאר בזה האמת והצדק, כי נשים החשובות שאוחזות משהו בקצהו של מנהג הפריצות הן הן המחיות את המנהג הרע ההוא, ומזה מתפשטים ענפים ושרשים רבים, המקיימים מנהגי הפריצות בעולם... וזהו שכבנו לעיל, שאחריותן גדול מאוד, ולכן חזקו ואמצו ביראת ד' תמיד."

והאמת אומר אני הקטן מחבר קונטרס זה, דכבר כמה וכמה פעמים בעת שמסרתי שיעורים בנידון או שוחחתי עם אברכים בחיזוק העניין, טענו השומעים לעברי כי נשות החסידים של הקהילות השמורות אשר בשכונות מאה שערים בית ישראל וכו' אשר ידועים כחזקים יותר בענייני הצניעות, גם הם הולכות בגילוי צורת השוק ואם כן "מסתמא" עושים הם כשורה, ואמנם על אף שכבר נתבאר לעיל בכמה מקומות דגם עניין זה הוא פירצה בתוך קהילות הנ"ל אשר גדולי ירושלים שבעבר מחו על הדבר, מ"מ ההמון אינו מעיין בכתובים אלא לומד מהנהגות של הנ"ל, ונמצא ממש כדברי בעל "הצניעות והישועה" המובאים לעיל, ויהי' רצון שהללו יתנו ליבם אל גודל האחריות הרובצת על כתפיהם, ויתעוררו לתקן הדבר בהקדם.

תוכן העניינים

קונטרס בגדי תפארתך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה