פרק ו' - "איסור" חצאית ארוכה ?! · להבדל מחברה רעה, ומראה 'רחובי'
הטענה של מראה "רחובי" בשמלות הארוכות עצת היצר היא, וכי איזו ועדה קבעה שדוקא גילוי צורת השוק היא הדרך המכובדת לבת ישראל רח"ל, ומאיזה סעיף בשו"ע הגיעה טענה זו?!
והרי בקרב ה'רחוביות' מצוי לבוש 'קצר' באותה מדה שמצוי לבוש 'ארוך', ואפי' יותר, וכן הוא בקרב המזרחי שרבים מהם הולכות גם הם כנ"ל, וא"כ מי זה החליט, שה'אורך' הוא החלק ה'רחובי' (והרי ההולכות בבגד ארוך, מוסיפות סממנים אחרים כדי לשוות לזה מראה 'רחובי', ואין כאן מקום לפרט, אך לא ה'אורך' הוא הבעיה).
ואפי' היה אמת בטענה, שזהו אכן עניין 'רחובי' ח"ו, היכן שמענו שמותר וצריך לעבור איסורים ע"מ להראות מובדלים?
ומעניין להביא כאן את דברי מייסדת בית יעקב מרת שרה שנירר ע"ה (אם בישראל – ח"א עמ' 163) וז"ל: "אין בכוונתי לומר כי כאשר האופנה היא ללבוש חצאית בגזרה מסוימת למשל עלינו להתלבש בצורה שונה או הפוכה. לא! כל דבר שבאופנה שאינו מנוגד לדיני ישראל מותר", עכ"ל.
וכמה מתאימים דברי מרן הרב שך זצ"ל לעניין זה במה שאמר וז"ל: "חוסר צניעות בפרהסיה וברה"ר גורר בעקבותיו חילול ה' נורא ואיום, מלבד עצם חומר ענין חוסר הצניעות כשלעצמו. נוצר היום מצב רח"ל, שאצל הערבים - להבדיל – הולכים יותר בצניעות מאשר אצל אחינו בני ישראל, והרי זה חילול ה' נורא שהעם הנבחר ירוד ומחולל כבודו בין הגויים". (אורחות הבית קנא).
וכן כתב בשו"ת "משנה הלכות" הג"ר מנשה קליין זצ"ל (סימן שט"ז) "ולענ"ד גם את הטוב נקבל והלואי שילכו כולם בשמלות ארוכות, ואדרבא לאחר שהם ישנו ה"מעדע" ויחזרו למקורם, אנחנו בשם אלוקינו נלך ונדרוש מהנשים; אם בשעת ה"מעדע" לא היה קשה לכם ללבוש שמלות ארוכות, א"כ למה לא יעשו כן שלא בשעת ה"מעדע", והנשים הצנועות יקבלו מאיתנו, ובמקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר" עכ"ל.
ובאמת, מחמת הטענה זו עצמה של "להבדל מחברה רעה" ו"להתרחק מן האופנה" {45}, דווקא מחמת זה מן הראוי להחדיר בביתנו את עניין ההליכה בבגדים ארוכים כמה שיותר, ע"מ לשמור ביתנו מרוחות זרות של מושגי צניעות לא נכונים המוצאים את מקומם אף אצל לומדי התורה. {46}
אם כן, עולה שאין מקור וטעם לכך שאסור ללכת עם חצאית ארוכה, והאומרים כן מתעלמים מדברי הש"ס, הפוסקים ומורשת הצניעות שהיתה נהוגה בישראל מימות עולם.